זו הייתה אגדה | נתן זהבי

תפתחו את התנ״ך ותקראו קצת את הנביאים. ישעיהו, ירמיהו, עמוס, מיכה ויחזקאל דיברו לפני אלפי שנים על שליטים שמנצלים את כוחם, על עשירים שעושקים את העניים ועל משפט שמשרת את בעלי הכוח. אלפי שנים עברו, ובישראל של היום לפעמים יש תחושה שהקריאה בהם היא כמו קריאת העיתון של הבוקר.

ישעיהו מתאר כך את השלטון בתקופתו: ״שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים, יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם״ (ישעיהו א, כג). באותו פסוק מופיעים שרים שאוהבים שוחד לצד יתום ואלמנה שאינם זוכים לצדק. כשהשלטון הופך למערכת של קשרים ואינטרסים אישיים, מי שנופל ראשון הוא מי שאין לו כוח או פרוטקציה.

בשנת 2025 ירדה ישראל במדד תפיסת השחיתות העולמי מהמקום ה־30 למקום ה־35, וגם הציון שלה ירד, מ־64 ל־62. לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ־74% מהמשיבים סברו שהשחיתות בישראל גברה. אלה נתונים על תפיסת השחיתות, אבל גם חוסר האמון הזה הוא בעיה רצינית.

לצד החשדות לניגודי עניינים ולהעדפת מקורבים מתנהל מאבק ציבורי על עצמאותם של מוסדות האכיפה והביקורת. כשאזרחים מפסיקים להאמין שהחוק חל על כולם באותה מידה, קשה להם גם לסמוך על המדינה, ובמיוחד בשעות משבר.

ישעיהו מזהיר שהעוול לא מגיע רק מעבירות פליליות, אלא מקבל חותמת רשמית: ״הוֹי הַחֹקְקִים, חִקְקֵי אָוֶן, וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ, לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים, וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי, לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם, וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ״ (ישעיהו י, א־ב). עוול יכול להיות חוקי לגמרי. חוק עובר בכנסת, תקציב מאושר, הכל לפי הנהלים, ובסוף התוצאה מעמיקה את הפערים ופוגעת בחלשים. מחוקקים לא יכולים להסתפק בכך שהפרוצדורה עברה. צריך לבדוק מה ההחלטות האלה עושות בחיים האמיתיים של אנשים.

על פי דוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024, חיו בישראל כשני מיליון בני אדם מתחת לקו העוני, ובהם כ־880 אלף ילדים וכ־159 אלף אזרחים ותיקים. 28% מילדי ישראל עניים, ויותר מרבע ממשקי הבית לא מצליחים לממן את ההוצאות החודשיות שלהם. מדינה שמוכרת לעולם הייטק ואקזיטים במיליארדים, אבל מאפשרת למאות אלפי ילדים לגדול במציאות שבה הכסף אינו מספיק לצרכים בסיסיים. המלחמה ויוקר המחיה החמירו את המצוקה, אבל העוני בישראל היה עמוק גם לפני המלחמה, והממשלות שהתחלפו לאורך השנים לא הצליחו לצמצם אותו לרמה המקובלת ברבות מהמדינות המפותחות.

יחזקאל מתאר את חטאה של סדום ״הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ, גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״ (יחזקאל טז, מט). סדום הייתה שבעה, עשירה ושאננה, ובתוך כל השפע הזה היו אנשים שלא זכו לעזרה. גם בישראל יש שפע עצום, אלא שהוא מתחלק באופן לא שוויוני, והפער בין מי שיכולים לקנות כמעט הכל לבין מי שמתקשים לספק לילדיהם ארוחה ראויה - נותר גדול.

לפי נתוני הביטוח הלאומי לשנת 2024, 58% ממשקי הבית בחברה הערבית, 25% ממשקי הבית החרדיים ו־19.1% ממשקי הבית היהודיים שאינם חרדים חיו באי־ביטחון תזונתי מסיבות כלכליות (ובסך הכל עמד הנתון על 27.1% ממשקי הבית בישראל).

הנביא עמוס יוצא נגד סוחרים שמרמים את הקונים ומנצלים את העניים: ״שִׁמְעוּ זֹאת, הַשֹּׁאֲפִים אֶבְיוֹן, וְלַשְׁבִּית עֲנִיֵּי אָרֶץ, לֵאמֹר, מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִיל שֶׁקֶל, וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה, לִקְנוֹת בַּכֶּסֶף דַּלִּים, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם, וּמַפַּל בַּר נַשְׁבִּיר״ (עמוס ח, ד־ו). המציאות הכלכלית השתנתה מאז, אבל גם היום יש משפחות שהוצאות המחיה מכבידות עליהן עד שאינן מצליחות לספק לעצמן צרכים בסיסיים.

המצוקה הכלכלית משפיעה גם על האפשרות לקבל טיפול רפואי. 9% ממי שנזקקו לטיפול רפואי ויתרו עליו בגלל קשיים כלכליים, ו־6% ממי שנזקקו לתרופות מרשם ויתרו על רכישתן מאותן סיבות. מחלה קשה עלולה לערער את המצב הכלכלי של משפחה שלמה. כשאדם מפסיק לעבוד או כשאחד מבני המשפחה מצמצם את עבודתו כדי לטפל בו, ההכנסה יורדת דווקא בזמן שההוצאות על תרופות, ציוד רפואי ונסיעות לבתי חולים גדלות. מי שיש לו חסכונות או תמיכה משפחתית נמצא במצב שונה לגמרי ממי שחי מקצבה או ממשכורת נמוכה. העוני משפיע גם על היכולת להתמודד עם מחלה ולהשתקם ממנה.

לפני יותר מעשור הממשלה כבר הכריזה שההיערכות להזדקנות האוכלוסייה היא יעד אסטרטגי. עבר עשור, ומבקר המדינה עדיין מוצא משרדי ממשלה שלא מצליחים לעבוד בתיאום, מחסור ברופאים גריאטריים ובמיטות אשפוז, ומערכת סיעוד שעתידה הכלכלי מעורר דאגה. בינתיים האוכלוסייה מזדקנת, וכבר היום יש קשישים ומשפחות שמשלמים את המחיר.

לפי נתוני מבקר המדינה, בסוף שנת 2024 חיו בישראל כ־1.2 מיליון בני 65 ומעלה. גם יחזקאל ראה ביחס להורים מדד למצבה המוסרי של החברה: ״אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ, לַגֵּר עָשׂוּ בַעֹשֶׁק בְּתוֹכֵךְ, יָתוֹם וְאַלְמָנָה, הוֹנוּ בָךְ״ (יחזקאל כב, ז). חברה שמתקשה להבטיח ביטחון וסיעוד לבני הדור המבוגר פוגעת בכבודם הבסיסי של מי שבנו אותה.

מנהיגים שמרבים להסתמך על התנ״ך להצדקת מדיניותם עלולים למצוא בו ביקורת חריפה על מעשיהם. הנביא ישעיהו אומר להם: ״וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ״ (ישעיהו א, טו). במקום אחר בספר ישעיהו הוא מסביר מה נדרש ממי שמבקש לקיים צום דתי: ״הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם״ (ישעיהו נח, ז). הנביא אינו מתנגד לצום עצמו, אלא דורש שהפולחן הדתי יהיה מלווה בהתנהגות מוסרית. אתה יכול להרבות בטקסים ובהצהרות דתיות, אבל אם המדיניות הכלכלית שלך דורסת את החלש, הפולחן הזה ריק מתוכן.

והנביא מיכה מתאר הנהגה שבה בעלי תפקידים מנצלים את מעמדם ובכל זאת בטוחים בחסינותם: ״רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ, וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר, הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ, לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה״ (מיכה ג, יא). הם משוכנעים שאלוהים לצידם גם כשהם עצמם פוגעים בצדק. ״לָכֵן בִּגְלַלְכֶם, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר״ (מיכה ג, יב). החורבן אינו רק תוצאה של איומים חיצוניים, אלא גם של הריקבון הפנימי.

האויבים מבחוץ אמיתיים, אבל גם חברה שנאבקת על ביטחונה צריכה לשאול מה קורה בתוכה. רופאים, עובדים סוציאליים ומתנדבים עושים עבודה מסורה, אבל אינם יכולים להחליף את אחריות המדינה. אדם שזקוק למזון, לטיפול רפואי או לסיעוד צריך שירותים ציבוריים מתפקדים, ולא תלות בחסדיהם של אחרים.

לפעמים נדמה לי שהתרגלנו לכעוס במקום לדרוש שינוי. אנחנו קוראים על עוד פרשת שחיתות, שומעים על עוד קשיש שלא מצליח לקבל טיפול, מזדעזעים לכמה דקות וממשיכים הלאה. בארץ הקוידש יודעים לצטט את הנביאים היטב. הגיע הזמן להקשיב גם למה שהם אומרים. כי אם תתגשמנה הנבואות שלהם "נלך כולנו פייפן", כדברי הנביא בן זמננו אריק איינשטיין זצוק"ל, זכר צדיק וקדוש לברכה.

2. השיר שהכי מתחבר הפעם למדור הוא שירו של היוצר הנפלא יענקל'ה רוטבליט, שנטש את ארץ הקוידש ועבר להתגורר במדינה שכנה באגן הים התיכון. השיר נקרא "בנימין זאב".