הרקורד הזה זועק למתקפה הסברתית בעוצמה של פטיש אוויר, אבל האופוזיציה בחרה בזהירות ממלכתית. נראה שמנהיגיה מפחדים שהתנפלות על נתניהו תרחיק את תומכיו, שאותם הם מקווים להעביר לצידם. התוצאה היא כמובן צמצום הפער בסקרים.
מאירופה (שותפת הסחר העיקרית) זה יגיע כמעט מיד, ובארה"ב המגמה תצבור תאוצה לקראת בחירות 2028, שבהן ישראל הביביסטית תככב. יהיה מדובר בהפסקה בהדרגה של הסיוע הביטחוני ובקץ למטרייה המדינית במועצת הביטחון. משם זה כבר יזכיר את הטיפול בדרום אפריקה של האפרטהייד.
כידוע, רוב הציבור האמריקאי כבר אינו תומך בישראל אלא מזדהה עם הפלסטינים, ובמפלגה הדמוקרטית הולכת ומתגבשת תנועה רחבה למען אמברגו נשק – דבר שהסנאט אולי יוכל לקדם תוך חודשים בעקבות בחירות האמצע. משמעות הדבר: ישראל לא תוכל עוד לנהל מלחמות ולהאריך אותן כפי שעשתה מאז 7 באוקטובר.
בגלל אוזלת היד של ישראל, הדבר יחול על כל ההתנחלויות, כולל אלה הסמוכות לגבול הישן, שגם ישראל וגם הפלסטינים הניחו במשך שנים שיהפכו בסופו של דבר לחלק מישראל. כל זה יעמיד בסכנה חמורה את סיפור ההצלחה הכלכלי שרוב הישראלים גאים בו, ובצדק. כך שהאמת האכזרית היא שאם אתם מצביעים לנתניהו, אתם מצביעים בעד בידוד בינלאומי ועוני גובר.
נכס לחמאס
איך הגיעה ישראל למצב הזה? יש מי שמייחס הכל למלחמה ההרסנית בעזה, ואכן מדובר בגורם חשוב ששימש מנוף יעיל בידי אויביה של ישראל. תמכתי בסילוק חמאס מהשלטון לאחר 7 באוקטובר, אבל כישלונה של ישראל לגבש מסגרת אמינה להגנה על אזרחים, לניהול עזה ביום שאחרי ולשיתוף פעולה בינלאומי גרם נזק עצום למעמדה, והעניק מתנה אדירה למאפיה האנטישמית העולמית, שממילא הייתה מוכנה ומזומנה להטיח בישראל האשמות בדבר "רצח עם".
אבל הסיבה העיקרית הייתה ונותרה הגדה המערבית. ישראל אינה יכולה לשלוט ללא הגבלת זמן במיליוני פלסטינים בלי להעניק להם עצמאות או זכויות פוליטיות שוות, ולצפות שהעולם הדמוקרטי יקבל את המצב.
במקום גינוי חד־משמעי, לשכת נתניהו הדגישה שהדיפלומטים נכנסו לאזור רגיש בלי תיאום עם צה"ל, ציינה את השתייכותו הפוליטית של ראש העיר, הטילה ספק באמינות התמונות – שהוכיחו מתקפה מתוכננת – והזהירה מפני "קמפיין מתואם להכפשת ישראל והתושבים היהודים ביהודה ושומרון".
הקרבה לטייבה הופכת את האירוע למזיק במיוחד בארה"ב, שבה הטענות שישראל מעלימה עין מהתקפות על נוצרים פלסטינים שוחקות את התמיכה בקרב הקהילות הנוצריות. אויביה של ישראל היו יכולים להשקיע מיליונים בתעמולה ולהתקשות להשיג תוצאה דומה.
אני חושב, משמע
אני יודע שישראלים רבים נוטים לבטל את האזהרות. אנשים אינם אוהבים שאומרים להם שהבחירות הפוליטיות שלהם יובילו לאסון. אפשר כבר לשמוע את תגובות הביטול: "הם לא יפחידו אותנו. אל תטיפו לנו מוסר כשאנחנו מגינים על עצמנו. תטפלו בבעיות שלכם. האסלאם עוד ישתלט על אירופה, ואז תראו, יא אנטישמים צבועים". הם יטענו שאירופה זקוקה לטכנולוגיה הביטחונית הישראלית, שעימות כלכלי יפגע גם באירופים, ושתחזיות בדבר בידוד בינלאומי התבררו שוב ושוב כמוגזמות. בחלק מהטיעונים האלה יש ממש.
ההיסטוריה מלאה באזהרות נכונות שזכו להתעלמות, משום שקבלתן הייתה מחייבת אנשים לבחון מחדש הנחות יסוד יקרות לליבם. השווקים הפיננסיים, שאף שהם משקפים את שיקול דעתם של מיליוני אנשים, מסוגלים לטעות; וגם בוחרים אינם חסינים מטעויות.
אני מקווה מאוד שלעולם לא יתברר שצדקתי, משום שב־27 באוקטובר ממשלת נתניהו תושלך לפח האשפה של ההיסטוריה, ולשם היא שייכת. ישראל בהנהגתם של אנשים פטריוטים, נחושים, רציונליים וישרים אמורה להיות מסוגלת לרפא ולשקם את החברה, להימנע ממלחמה כלכלית עם העולם, להילחם באויביה כשצריך, ובמקביל להשיב לעצמה את מעמדה בעולם.
ביום שלישי הקרוב אני מציע להפעיל את השכל. אני חושב, משמע אמשיך להתקיים.
התרעות פיקוד העורף