זה רק עוד מעט קט. כבר אפשר להרגיש ולחוש את זה. כן, רף הקטטוניה שקבעו דיירי אגם הדרעק ואלה שחולמים להיות חלק מהזוועתון הזה בכנסת ה-26, שנסק כאן כמו טיל, שחצה את האטומוספירה, ינחת כאן בשלום בפרסום תוצאות המדגם.
כן, ברור שעוד נשמע כאן פעיות כמו של כבשים עצובות, שצופות בשוחט שמתקרב אליהן, עם פרסום חלקי של תוצאות האמת מהקלפיות לאורך הלילה בין שלישי ורביעי. כמובן שנמתין לתוצאות הסופיות של כ-600 אלף מעטפות כפולות. יהיה גם איזה פסיכי תורן שיאמר למצלמות: "ומה עם קולות הימאים והאסירים?".
אבל בגדול תהיה הפוגה מהדיבוק שנכנסנו אליו בעל כורחנו. אם היו מחברים את כל המעורבים בפוליטיקה דרעק בחודשים האחרונים לפוליגרף של שב"כ, הייתה כאן הפסקת חשמל. בדיוק כמו ביום ראשון, כאשר גשם החל לטפטף והייתה בתל אביב הפסקת חשמל למשך שעות. לא טייפון, לא הוריקן, אולי רק 5 מילימטרים של גשם עכור שציפה את הכבישים בסחלה דביק וחלקלק, בדיוק כמו הפוליטיקה דרעק.
בעבר, לא מאמש-מאמש הרבה עבר, אולי 35 שנים, לפני המהפכה הסלולרית וההפיכה הדיגיטלית והרשתות, הכל היה אחרת. התעמולה הייתה רק ברדיו ובטלוויזיה. טובי האומנים בארץ השתתפו בסרטונים בתמורה למאות אלפי שקלים. אבל לפחות היה משעשע.
כי צפינו והאזנו לקומיקאים, לא לסחלה פוליטי שכתבו מאכערים, שתחת השפעה כלשהי מתפוצצים מצחוק ומסתלבטים על המועמדים במפלגות. הם כותבים למועמדים דף מסרים, אבל הלקוחות לא מסוגלים לשחק את התפקיד, כדי לשכנע אותנו, הציבור שעייף משקרים והבטחות, להאמין להם, להאמין בהם, כדי להצביע להם. אם כל אחד מהמועמדים לבחירות לכנסת ה-26 היה מתייצב לאודישן כלשהו להתמודדות על תפקיד בכיר במערכת הביטחון, או לריאיון עבודה לג'וב בכיר שדורש בחינות במכון השמה, כולם, אבל כ-ו-ל-ם, היו נכשלים באבחון הראשוני: אמינות!
כשהייתי פחות מטומטם, רק ילד מטומטם, שקרא כל מילה בעיתונים, ראיתי את רשימת המועמדים לאגם הדרעק של מפא"י. היו בה 120 שמות. שאלתי את אמא אם מפלגה אחת יכולה לנצח ושרק היא תהיה בכנסת. אמא התפוצצה מצחוק וענתה לי: "רוני, ככה זה המפא"יניקס. הם רוצים הכל".
כששאלתי את אבא למה בפתק ההצבעה של המפא"יניקס כתוב "אמת", הוא צחק וענה לי: "כי הם לא מפסיקים לשקר לנו ארבע שנים. אז בבחירות הם נזכרים שיש מילה כזו, אמת, אז הם משתמשים בה, הבנת? אתה לעולם לא תצביע להם, אתה שומע אותי? אתה מבין מה אני אומר לך?".
חוסר ההבנה לא מנע ממני לחלטר בנערותי ביום הבחירות וביום שלפניו בבית מנדלבלט בגבעתיים, כסבל ועוזר תחזוקה. זה היה המטה של מפא"י בפזורה שלנו, וכ-80% מתושביה תמכו במפלגה שנתנה להם הרבה פתקים כדי לסדר סידורים. בשובי הביתה, שמח עם הצ'ק, אבא אמר לי: "זו פעם אחרונה שאתה עובד בשבילם. כל עוד אתה בבית שלי, אתה עושה מה שאני אומר. בעל המאה הוא בעל הדעה. כשאתה צריך כסף, תבקש ממני. אנחנו לא זקוקים לכסף שלהם".
אבל כשהייתי ילד וגם נער, עוד לא ידעתי שפוליטיקה זה אגם של דרעק ואינטרסים, ג'ובים למקורבים, מיליארדים של געלט-קוידש. אז עוד לא ידעתי שיהיה לנו ראש ממשלה, שרעייתו והוא חיים בהתקף חרדה יומיומי ולכן צריך לחזק ולצפות את ארבעת (א-ר-ב-ע-ה!!!!) בתיו ברשתות הגנה נגד רחפנים, בעלות פעוטה של 127 מיליון שקל (רק כי נשבר להם חלון בבית מפגיעת רחפן, כן? בבית שהם לא גרים בו כבר כמה שנים...). הייתי אז אשכרה ילד טיפש, ובעיקר תמים.
במקביל לשמירתו על הקופה, ספיר היה מכין חרוסת לשולחן הסדר, ומחלק קופסאות גם לשכניו. אז בכל פסח היה הטקס הקבוע של השליחות, להביא את הסחורה. וגם כשהייתי כבן 15-14 שנים, בגובה 1.80 מ' ומשקל של 80 ק"ג, היו אומרים לי: "רוני, אתה יודע מי זה? זה פנחס ספיר, שר האוצר שלנו". ואני הייתי מהנהן בראש, אומר תודה רבה על הסחורה, וחוזר לבית סבא. אם פנחס ספיר היה יודע מה קורה בשולחן רגע אחרי שסבא מרדכי היה מסיים את ההגדה (לבדו, בשולחן אחרי הסעודה, כי הגברים נטשו לחצר, והנשים שטפו כלים במטבח), הוא היה נותן לנו קופסת רעל ולא חרוסת.
סבא היה מפד"לניק, בנו ושני חתניו תיעבו את מפא"י. נכדיו הצביעו לפי הנחיות של ההורים, ואם שיקרו, ההורים לא ידעו עד מותם. כך גם עם בנותיו. משבגרתי ויצאתי מהפזורה של בירת מפא"י בגוש דן לעולם שבחוץ, גרתי בתל אביב. גם ברחוב יוסף אליהו, שסמוך להיכל התרבות. באחת מפינות הרחוב הייתה הדירה של מנחם בגין, בקומה שלישית. לא ראיתי אותו אף פעם שם, כי הוא בתחילת שנות ה-80 היה בבלפור.
ליצחק רבין היה מאבטח יחיד, כאשר נרצח מתחת לבניין העירייה, בעקבות ההסתה של הבאבא-בובות של הימין. זו לא הייתה הסתה של באבא-בובה יחיד, אלא של עשרות. גם על רבין היו איומים על חייו, לא של איראנים, של יהודים אמוניים. לא אחד, מאות!
אני משוכנע, מבלי לברר עם המועמדים, שאם יהיה ראש ממשלה אחר אחרי יום שלישי, לא יצפו את ביתו, או דירתו, ברשתות נגד רחפנים. בארדו, לא יצפו. גם הכנף הקשישה של ציון לא תהיה בשימוש. כי חייבים למחוק כל סממן של חרדה, פאניקה ומיזנתרופיה, שהיו המאפיינים של שלטונו של אבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל ב-20 מבין 30 השנים האחרונות.
חווינו כאן מתקפות טילים. אזרחים נהרגו ונפצעו. בתיהם של הנפגעים לא שוקמו, בחלקם, עד היום. רמטכ"לים, שרי ביטחון, ראשי שב"כ, ראשי מוסד, ראשי אמ"ן, מח"א, כל שאר חברי פורום מטכ"ל, שהורו ופקדו על פקודיהם לחסל את כל ההנהגה האיראנית, וההנהגות של חמאס וכמובן של חיזבאללה - איני יודע כמה נכסים יש לכל אחד מהם, זה גם לא ענייני. כל העולם ואשתו יודע היכן הם גרים אבל ראו איזה פלא, ילדיהם לא מאובטחים – וגם הבתים שלהם לא צופו ברשתות נגד רחפנים. ואלה בתים שהם גרים בהם מאמש-מאמש, כן? עם בני משפחה. נאדה. כי אבטחה לכל הקודקודים המאוימים, כן, בטוח שכן. רק בלי פאניקה והיסטריה.
# # #
הקמפיינים של המפלגות השונות בהיסטריה של הימים האחרונים לפני יום הבוחר. מועמדים, חלקם חברים בגועליציית האפסים ארבע שנים, שעד לחודש האחרון עורכים ומפיקים, שדרים ומגישים היו חייבים לה-ת-כ-ל-ב אצל כל דובר/ת שלהם - שלחלקם יש ניסיון מאכערי בטיפשורת שמגיע עד לכדי שנה לכל היותר, מאמש-מאמש - כדי שיעלו לריאיון טלפוני ברדיו, מגיעים עכשיו לאולפנים בחדווה וששון, לראיונות של 40-30 דקות, כדי למכור את הסחורה שלהם. הם לא אוהבים שאלות קשות, אבל הם נלחמים על כל שניית שידור, על כל מילה מדף המסרים.
הם מותשים מהדילוגים בין אולפן לאולפן, בין חוגי בית בכל הערים. נפתלי בנט, אל-צבאות-אדוניי, מקיים גם מועבטים ופרלמנטים, כלשונו. אז שלשום בריאיון ברדיו 103FM, הוא סיפר למאזינים שהיה ראש ממשלה, שר הביטחון וגם רמטכ"ל. עד כמה שאני יודע הוא השתחרר מצה"ל בדרגת סרן במגלן, לימים קיבל דרגת רס"ן במיל'. אולי היה לו חלום להיות רמטכ"ל, בגילו הוא יכול להגשים את חלומו, אבל עוד לא היה. אבל הוא מותש, זה נראה לעין בבירור.
יש לו גם תשובה למציאות הזו. "גם אני ראיתי את הדרשה של הרב יצחק יוסף. הוא לא אמר את מה שאתה אומר עכשיו". טוב, זה רק ריאיון רדיופוני, לא חקירה באזהרה עם ראיות מצולמות ומוקלטות. בשנות ה-80 או ה-90 בחקירה כזו, החוקר היה גומר ספר טלפונים וספר של דפי זהב, על ראשו של נחקר שהיה מספר סיפור, כפי שסיפר אזולאי, והנחקר היה מתחנן להפעיל את הטייפ, כדי לתת גרסה מציאותית.
איני יודע אם ברדוגו יישאר באגם הדרעק, במקרה שבו הליכוד לא תהיה בגועליציה. כי לשמש סתם כדייר באופוזיציה של אגם הדרעק, לשמש כקורבן להתעללות בנוכחות בוועדות ולהיות מושלך מהאולם על ידי כל אלה שהוא התעלל בהם בעשר השנים האחרונות (כולל חברי הגועליציה הנוכחית), כשדר רדיו וטלוויזיה, זה לא בשבילו. פראייר, הוא ממש לא. ייתכן, רק ייתכן, שאם כן יישאר, אז בנאום הבכורה שלו באגם הדרעק תהיה התנגדות קולנית חוצת משמעת מפלגתית וסיעתית. ייתכן שלא יוכל להשלים משפט שיכלול יותר משלוש מילים.
עלה גם מועמד ביחד. הוא קרא לנו, כנראה מהסלולרי, כי כבר אין פתק. אז הבוס שלו נותן, בארדו נותן, מיליון שקל לדירה לכל מילואימניק, חצי כסף בארנונה, חשמל ומים, ואולי עוד רכיב בחשבונות, שזרח מפרחוני.
הבטתי בה ושאלתי אותה אם היא רוצה שאתנדב למילואים, כדי להפחית לה בהוצאות. "הלו, בנט זה כמו אראלה ממפעל הפיס. יום אחד אולי הוא יתקשר, יאמר לי שמדבר הרמטכ"ל, ומגיע לי מיליון פלוס ימבה ת'לפים של החזר הוצאות".
היא נחנקה מהצחוק. "חחח... חחח... חחח... אתה, למילואים, מאמי? ירדת במדרגות מהר, כי מיהרת לשידור, החלקת. למזלנו העציץ הענק בחדר המדרגות בלם אותך, כי עוד היית עף דרך החלון. שברת את הבוהן ברגל שמאל, אתה מדדה כמו תרנגול. צריך לסייע לך ללכת, להוריד אותך לאוטו. ואני לא מזכירה לך את כף רגל ימין שחסר בה רבע כף רגל, הבנת? מי ייקח אותך, מי? חחח... אוי אתה הורס... מילואים, אתה עוד ארבעה חודשים בן 68. אני קונה לך מקל הליכה וגם מכשיר שמיעה. כבר קבעתי תור שיבואו הביתה, אתה לא תצליח לדחות. אתה יכול לסמוך עליי בזה".
"כיפוש, לא התכוונתי להתנדב להיות נהג לוחם בנמרה. רק להוביל אספקה ללוחמים: מזון, מים, דלק, כאלה. נהגתי טריילר באמריקע, מה נסגר איתך, את עושה ממני סמרטוט? תחשבי על הגעלט של בנט. בכסף הזה אני אקח ליפן, ליומולדת".
"אוי מאמי, חחח... חחח... אני נחנקת. מי יטפל בך במילואים? מי יבשל לך? איך תלבש מדים כשאתה חייב אבקת כביסה מיוחדת לעור רגיש? איך תנעל נעליים גבוהות? עשרה חודשים בשנה אתה עם שורטס וכפכפים, בגלל זה אתה נופל כל הזמן. אבל אתה יודע מה, אני זורמת. ביום שמחיילים אותך... חחח... חחח... אני נחנקת, אתה שואל את המפקדים למי אני מוציאה את הוראת התשלום, כן? חחח... חחח... אם אני לא מקבלת הודעה עם תאריך לזיכוי החשבון שלי, בתוך חמישה ימי עסקים, ממש לא מחכה יותר, אתה מסיים את הסתלבט, מאמי. אתה חוזר הביתה. מילואימניק שלי חחח...."
# # #
בכל ארבע השנים האלה התגייסו כשבעת אלפים חרדים, ואין היום בצה"ל חמישה-שישה גדודים של לוחמים חרדים. חטיבת החשמונאים היא הפיאסקו היקר ביותר בצה"ל, למעט רכש מאמריקע. אבל אם באמריקע יתחילו לייצר מקוואות אישיים, שניתן להרכיבם בתוך כמה דקות, צה"ל ירכוש את 20 אלף אולי אפילו 30 אלף החתיכות הראשונות, לחשמונאים שלנו. בכל זאת גם נירוסטה מתכלה, כן?
הערבים יתמכו מבחוץ, מבפנים, מלמעלה ולמטה, בהדחת אוחנה. רק כדי להאיץ את אבי האומה המתחזה לצ'רצ'יל לבוא לדבר על תפקידים, מינויים והרבה "מסארי" בחקיקה מיידית בכל הקריאות גם בשבע כאלה, שזה געלט-קוידש של החניוקים בגועליציה הנוכחית.
אז מה יהיה, רבותיי מפקדי הגוש? יש לכם תוכנית אלטרנטיבית? אולי סבבים נוספים של בחירות ב' ו-ג', הציבור כבר היה שם, הוא מחושל ומחוסם כמו פלדה. והרי ברור לכולכם, שבניגוד אליכם הוא יעשה את כל מה שקיים באנושות כדי לשרוד בלשכת רה"מ. הוא לא יגיע למשפט עם שני ג'יפים של מאבטחים. ואם האומה לא תשלם לחברת אבטחה פרטית, והילד"ז חי עם מאבטחים מגיל 5. זה כבר 30 שנה, הוא לא יודע ללכת לבד, ולא בתוך מעוין של אבטחה. נותרו ארבעה ימים, תגידו משהו, דברו אלינו על העתיד הקרוב.
# # #
אבל מה איתכם? גם אתם מוחלים למתחזה לצ'רצ'יל על 20 שנות שלטון מתעמר, מתעלל, מבזה, מתנכר, מתעלם, מתכחש? לאיש שגם אחרי שלוש שנים לא הכיר באחריותו לטבח השבעה באוקטובר? לאיש שמחזיק מעצמו ראש ממשלה של מחצית מהציבור? לאיש שלא נצפה בלוויה או שבעה של מפקד ולוחם חילוני, תושב/ת הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה או בגליל, במשך ש-ל-ו-ש שנים?
לאיש שדואג שסנג'ריו ובנו הילד"ז של כולנו יגדירו את ראשי מערכת הביטחון כבוגדים? אל תבינו לא נכון, לא כבוגדים במדינה, אלא אלה שבגדו בו, נזר הבריאה ומתת האל לעולם.
אם לא שכחתם, תגיעו לקלפיות, חכו בתור גם ארבע שעות, כי זו משימת חיינו לשלוח אותו לגמלאות. איך צורחים ביציעי הכדורגל: יאללה, הביתה, יאללה הביתה.
התרעות פיקוד העורף