מחרתיים נלך להצביע. חשבתי שהבחירות האלה יהיו אחרות, שאחרי כל מה שעברנו, ראשי המפלגות יעמדו מולנו ויגידו: המלחמה עדיין לא מאחורינו ועל כן כולנו חייבים להתכנס ולהתגייס למען הבית. לא רק גיוס לצבא לכולם, גם התגייסות בזירה הפוליטית-מדינית.
אך ככל שמתקרבים למועד שבו נתייצב בקלפי, אנחנו חוזרים לאותם מקומות: "רק לא ביבי", "חרדים או ערבים", מי מחרים את מי ומי מתחייב שלא ישב עם מי. עתיד ישראל וביטחוננו נדחקים הצידה, ומה שתופס מקום הוא החשבונות האישיים והמאבק בין האישים בשאלה מי יהיה ראש הממשלה.
בחלק מהמפלגות שמקדמות את רעיון ברית המשרתים ואת עקרון הגיוס לכולם יושבים נציגים שכיהנו בממשלות קודמות, גם בממשלה ללא חרדים. הם יכלו לקדם חקיקה בנושא ולא עשו זאת. אין לי טענות על מה שלא עשו בעבר, אלא על כך שהם מציגים עכשיו את הנושא כאילו אצלם הדברים יהיו אחרת.
במשך שנים קודמה בצה"ל תפיסה שהדגישה התייעלות, צמצום כוח אדם ועליונות טכנולוגית. 7 באוקטובר והמלחמה המחישו שאי אפשר לוותר על הנוכחות האנושית בהגנת הגבולות.
הצרכים השתנו, והעומס על המשרתים ועל משפחותיהם מחייב תשובות מעשיות. הכעס כלפי החברה החרדית לא יחליף מילואימניק במשמרת הבאה ולא יקל על משפחתו. צריך לפתח תוכנית לאומית שתרחיב את השירות לכלל הציבור, כולל ערבים וחרדים, במסלולים שונים: בצבא, בבתי חולים, בבתי ספר, בכבאות ואפילו במשמר אזרחי.
העיקרון פשוט: כל מי שיכול לשרת יידרש לתרום במסגרת משמעותית ומפוקחת, עם התאמות ופטורים למי שאינם מסוגלים לכך. קשה להשלים עם מצב שבו צעיר אחד מקדיש שלוש שנים מחייו לשירות, בעוד אחר פנוי באותן שנים להשלים תואר, להתקדם במקצוע או לפתוח עסק. שותפות בנטל מחייבת השקעה במסגרות שיאפשרו זאת.
ובינתיים, האיום האיראני וחמאס לא ייעלמו יום לאחר הבחירות. גם המערכה נגד ישראל בזירה התודעתית תימשך. את "חומת יריחו" החזקנו בידינו, אך לא נערכנו לאיום שתואר בה. תנועת BDS פועלת בגלוי להחרמת ישראל ולבידודה, ובחלקים מהשיח הפרוגרסיבי בארצות הברית אני רואה ערעור על עצם הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית. אלה איומים שונים, אבל החשש שלי דומה: שאנחנו רואים את המתרחש ומתקשים להפנים את משמעותו.
מול האתגרים האלה אנחנו ממשיכים להתכתש מבפנים. ב-28 באוקטובר אני מצפה לראות הנהגה שמסוגלת להתאחד סביב הגנת המדינה ועתידה. ממשלת אחדות לאומית צריכה להיות יעד שמוכנים לעבוד ולהתפשר למענו. ראשי המפלגות צריכים להצהיר שיהיו מוכנים להניח בצד את המחלוקות האישיות ולהתאחד למען הבית.
החיילים שלנו לוחמים זה לצד זה כצוות. כשהם יוצאים להגן עלינו, הם אינם מתנים את השותפות בהסכמה פוליטית. אני מצפה ממי שמבקשים להנהיג אותם לגלות את אותה אחריות. "ברית המשרתים" צריכה לחבר בין המשרתים מכל המחנות. אם אתם מבקשים את הקול שלנו בשמם - שבו יחד למענם. הראו במעשים שישראל קודמת לאני.
התרעות פיקוד העורף