בשבוע האחרון, הפרלמנט המזרח הלובי (בנע'אזי) אישרר מחדש את ההסכם הימי עם טורקיה, צעד שהצית מיד גל תגובות ברחבי המזרח התיכון. טורקיה עצמה מיהרה להבהיר בחריפות כי המזכר "אינו ניתן לביטול" באמצעות התערבות של "צדדים שלישיים".
כאמור, ההסכם המקורי מ-2020 בין יוון למצרים תחם את האזור הכלכלי הבלעדי באזור שבין קו האורך ה-26 ל-28 (כאשר קו אורך 28 חוצה את רודוס במרכזו), ולכן בתגובה ישירה לאשרור הטורקי-לובי, יוון הודיעה כי סיכמה עקרונית עם מצרים לפתוח במשא ומתן להרחבת האזור הכלכלי הבלעדי מזרחה, מעבר לקו האורך ה-28, כדי לסכל בפועל את התיחום הטורקי-לובי.
האסטרטגיה הזו דוחה מכל וכל את אמנת האו"ם לחוק הים (UNCLOS) ומסרבת להכיר בזכויותיהם של האיים היווניים במרחב הימי, מתוך טענה כי לאיים אין זכויות למים כלכליים בלעדיים (EEZ). במסגרת יישום הדוקטרינה, אנקרה עברה משימוש בכוח רך ודיפלומטיה שקטה להפעלת כוח קשה למחצה הכולל פריסת ספינות מחקר מלוות בספינות קרב של הצי הטורקי, חתימת הסכמים ימיים מלאכותיים (דוגמת ההסכם עם לוב) ויצירת חיכוך מתמיד מתחת לרף המלחמה.
המטרה האסטרטגית היא לכפות על שחקני האזור מציאות שבה אף תשתית אנרגיה, כבל תקשורת או נתיב שייט (בדגש לנתיבי מסדרון IMEC) לא יוכלו לעבור במזרח הים התיכון מבלי לקבל אישור, פיקוח או לשלם דמי מעבר לטורקיה.
יוון היא האגף המערבי ושער הכניסה הבלעדי של חזון IMEC ליבשת האירופית. באמצעות ה"חומה הימית" בין טורקיה ללוב, אנקרה מנסה לתקוע טריז בלב האגף המערבי הזה. טורקיה מבינה היטב כי שבירת החוליה הימית תעניק לה וטו גאופוליטי על המסדרון כולו, ותאלץ את המערב לחזור ולהיות תלוי בתוואי הטורקי היבשתי.
אבל, לצד הודעות הגינוי, שר החוץ המצרי באדר עבד אל עאטי נאלץ לשבת באיסטנבול לצד מקבילו הטורקי הקאן פידאן ולהציג חזות של "חיבוקים דיפלומטיים", תוך ניסיון להסביר כי הסכמים בנפרד אינם מונעים שיח.
ולכן, חובה להעיר אותה שתציב קו אדום ברור: האגף הימי של ה-IMEC וחופש השייט במזרח הים התיכון אינם נושא למיקוח. ניסיון טורקי לפגוע בהנחת תשתיות אנרגיה או כבלי תקשורת בין יוון, קפריסין וישראל כנוהו כניסיון לחבל בחזון של הנשיא טראמפ לאזור, ועליו להיתקל בתגובה אמריקאית תקיפה ובסנקציות ממוקדות.
טורקיה בוחרת להפוך את הים התיכון לזירת עימות כדי לחסום את החזון האמריקאי לסדר אזורי חדש. עבור ישראל, זהו בדיוק הזמן לפעול בנחישות יחד עם יוון ומצרים, ולמסד באופן גלוי ורשמי את האגף המערבי הימי של מסדרון ה-imec בתמיכה גלוייה ומפורשת של ארה"ב, כולל הנחות אבן פינה מתוקשרות לצינורות האנרגיה והתשתית וחשיתופי הפעולה עם יוון. בהקשר הזה לא פוסל גם הזמנת הידידה הגדולה מהאגף המזרחי של מסדרון ה-imec (הודו) לבקר כאן עם ספינות הצי שלה.