למרות כל הניסיונות מצד איראן, ארגוני הטרור, ובעלי ענין פוליטי בישראל, צה״ל ומערכת הביטחון הצליחו לנהל את האירוע מבלי לגרום להתפרצות אש באחת הגזרות הפתוחות, ומבלי לצאת למלחמה כוללת מול איראן שהייתה יכולה למנוע או לשבש את מערכת הבחירות.
ברחבי המזרח התיכון ובישראל, עולה כל כמה שעות השיח סביב חידוש הלחימה מול איראן. יש לכך כמה וכמה סיבות. חלקן קשורות באופן ישיר לישראל, חלקן מתקשרות באופן עקיף.
העניין השני, הוא הלחימה בין ארה״ב לבין איראן, בדגש על מה שמתרחש בנתיבים הימיים במיצר הורמוז ובמייצרי באב אל מנדב. העניין השלישי, הוא נושא הגרעין וכמובן המשך בנין הכוח של איראן בתחום הטילים הבליסטיים והכטבמ״ים.
נכון לעכשיו ארה״ב מבצעת סוג של הכנות לאפשרות של חידוש הלחימה, החל מהעברת מטוסי תדלוק מארה״ב לאירופה וקידום ספינות מלחמה לים התיכון.
עכשיו למוכנות של צה״ל והאינטרס הישראלי. כדי לצאת למערכה נוספת, חשוב לקבוע כמה דברים: הראשון, חשוב שישראל תפעל יחד עם צבא ארה״ב באופן מלא, כאשר חלוקת העבודה ברמה הטקטית היא כזאת שבה ארה״ב תפעל במרחב הורמוז ובמזרח איראן. חיל האוויר הישראלי יפעל מעל טהרן ובמערב איראן. לפני יציאה לסבב נוסף מול איראן, ישראל מחויבת לקבוע מטרות למלחמה. ראש הממשלה אמר לפני שמונה ימים, במהלך מסדר הענקת דרגות קצונה בבה״ד 1, כי הוא הציב לצה״ל והמוסד שתי מטרות - להפיל את המשטר באיראן ואת איום הגרעין של איראן.
בצה״ל אומרים כי מדובר במשאלות לב של כל אזרחית ואזרח בישראל. אבל זאת לא מטרת מלחמה שניתן לעמוד בה. צה״ל יכול לעכב את פרויקט הגרעין בכמה שנים, כך הם טוענים. שנית, אומרים בצה״ל כי אי אפשר להפיל משטר באמצעות מתקפות אוויריות בלבד. אפשר להחליש את המשטר ולפגוע בו כלכלית וצבאית, אך בסופו של דבר, מי שיכול להפיל אותו אלה האזרחים.
בישראל כן מבינים כי כרגע, מהלך מול איראן יכול לבוא בתוך קונסטלציה רחבה שבה הוא יוביל מייד לברית אזורית עם סעודיה ומדינות המפרץ עם ישראל. כאן נפתחת הזדמנות, שבה כוחן של שתי מפלגות הימין עוצמה יהודית והציונות הדתית לא יחזיקו בכוח הפוליטי של ממשלת ימין על מלא, שסירבה לשלם מחיר למהלך שיוביל להרחבת הסכמי אברהם.
התרעות פיקוד העורף