כיזם וכתעשיין שחי את השטח, פוגש משקיעים בינלאומיים ומנהל פעילות יומיומית בעולם העסקי, תמונת המנדטים המתבהרת אינה עוד תרגיל בפרשנות פוליטית. עבורנו, מי שמחזיקים את גלגלי המשק, מדובר בהכרעה ישירה על עתיד הכלכלה הישראלית: האם צפויות לנו עוד ארבע שנים של חוסר ודאות, דירוגי אשראי נשחקים ומאבקי הישרדות יומיומיים או שננצל את ההזדמנות לייצר יציבות שלטונית שתחזיר את ההשקעות ותהווה פלטפורמה אמיתית לצמיחה לעשרות השנים הבאות.
עוד לפני ספירת הקולות האחרונים, זהו הזמן לומר לפוליטיקאים מכל המחנות: הבטחת העל שלכם לבוחרים הייתה לפעול למען המדינה. כעת הגיע שלב המעשים. בעולם העסקי יש כלל ברזל: הון בורח מאי-ודאות. שווקים אינם סובלים שיתוק, ומשקיעים זרים לא שמים את כספם במקום שבו כללי המשחק משתנים בכל שבוע לפי מצב רוחו של חבר כנסת כזה או אחר. במציאות פוליטית רגילה, תיקו גושי מוביל מיד למסחר סוסים הרסני בדרך ל-61 אצבעות שבריריות. התוצאה של מהלך כזה היא דירקטוריון משותק שבו לכל בעל מניות מיעוט קיצוני יש זכות וטו על החלטות מאקרו-כלכליות קריטיות. ממשלה צרה, מימין או משמאל, לא תוכל לייצר משילות. היא תתמקד בכיבוי שריפות פוליטיות, תעמיק את הקרע החברתי ותעלה לכולנו ביוקר: בפרמיית סיכון מזנקת, בבריחת מוחות ובשיתוק מערכתי.
החלופה היחידה שתאפשר למשק לחזור לנשום ולצמוח היא ממשלת אחדות רחבה של 77 מנדטים ומעלה. לא ממשלה של פשרות מנומסות או תמונות חגיגיות בבית הנשיא, אלא הנהלה לאומית רחבה שתפעל סביב תוכנית עבודה אסטרטגית ומחייבת בארבעה תחומים שהם בנפשנו: ביטחון לאומי ויציבות מאקרו-כלכלית: מערכה רב-זירתית ממושכת מחייבת בניין כוח מחודש, תקציבי ביטחון עתירי משאבים והכרעות אסטרטגיות כבדות משקל, כולל שיקום הבריתות המדיניות והמעמד הבינלאומי של ישראל. תקציב ביטחון שצומח לממדי ענק אינו יכול להיבנות על בסיס קואליציוני רעוע וקצר טווח. שווקי ההון העולמיים חייבים לראות ממשלה יציבה שמסוגלת לקבל החלטות תקציביות אחראיות, לשמור על יחסי חוב-תוצר בני-קיימא ולהחזיר את אמון חברות הדירוג.
גיוס, שוויון בנטל ושוק העבודה: כמי שמעסיקים עובדים, אנו חווים את המחיר הכלכלי הכבד של המלחמה יום-יום. הנטל על המשרתים בסדיר ובמילואים, עובדי הייטק, מהנדסים, מנהלים, אנשי תעשייה ועצמאים, הגיע לקצה גבול היכולת שלו. אי אפשר להחזיק כלכלה צומחת כשכוח העבודה היצרני ביותר מגויס חודשים ארוכים מדי שנה. ממשלה צרה תמשיך להנפיק "פלסטרים" של פטורים וקומבינות כדי לשרוד הצבעות. רק ממשלה רחבה, תוכל לחוקק מתווה שירות לאומי ושוויוני אמיתי, שישלב את הציבור החרדי והערבי בשירות ובמעגלי התעסוקה מתוך עוצמה ממלכתית, ולא מתוך סחטנות או כפייה.
ודאות משפטית ושלטון החוק: עבור קהילת העסקים והמשקיעים, מערכת משפט עצמאית, יציבה וצפויה היא תנאי סף לקיום חוזים, להגנה על זכויות קניין ולהזרמת השקעות זרות. אי אפשר לקדם רפורמות מרחיקות לכת בדורסנות חד-צדדית של 61 קולות שמרעידה את אמות הסיפים, ומנגד אי אפשר להתעלם מהצורך בהסדרת האיזונים בין הרשויות. ממשלת אחדות רחבה היא הפורום היחיד שיכול לגבש כללי משחק חוקתיים מוסכמים, שייצרו שקט תעשייתי ואמון בינלאומי לשנים קדימה.
אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית ותעשייה מתקדמת: בזמן שאנחנו מבוססים במריבות פוליטיות, העולם נמצא בעיצומה של מהפכה תעשייתית. ארצות הברית, אירופה ומדינות המפרץ שופכות מאות מיליארדי דולרים על תשתיות מחשוב-על, חוות שרתים, אנרגיה ירוקה ותמריצים לייצור מתקדם. לישראל יש את ההון האנושי המבריק בעולם, אך ללא אסטרטגיה ממשלתית רב-שנתית, תעשיית הטכנולוגיה שלנו תאבד את היתרון היחסי שלה. אסטרטגיה כזו מחייבת רציפות שלטונית, תקציבי עתק למחקר ופיתוח ורפורמות בחינוך הטכנולוגי, דברים ששום ממשלת הישרדות צרה אינה מסוגלת להוביל.
התקדים ההיסטורי כבר מונח לפנינו. ב-1984, מול משבר כלכלי עמוק ותיקו פוליטי משתק, ידעו מנהיגי הימין והמרכז-שמאל להתעלות מעל האינטרסים הצרים והקימו ממשלת אחדות. התוצאה הייתה תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, מהלך אמיץ שבלם היפר-אינפלציה והניח את התשתית לעוצמה הכלכלית ממנה אנו נהנים עד היום. יריבים פוליטיים יכולים וצריכים לשתף פעולה כשהם מבינים את גודל השעה.
כובד המשקל המונח ברגע זה על כתפי ההנהגה הפוליטית הוא היסטורי וחסר תקדים. אני פונה מכאן ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולגדי איזנקוט: אתם עומדים בראש שני הגושים המרכזיים, והמפתח להצלת המשק והחברה הישראלית נמצא בידיכם. זהו מבחן המנהיגות שלכם: לא להראות מי מצליח "לכופף" את המחנה היריב, מי מושך אליו עוד עריק מזדמן, או איך בונים קואליציה לעומתית שתחזיק בקושי חצי שנה. המבחן שלכם הוא להסביר לשותפיכם שאין דרך אחרת לטובת ישראל, לוותר על יתרון רגעי וקטנוני, ולשבת סביב שולחן אחד כדי להעניק למדינת ישראל יציבות ארוכת טווח.
הקימו ממשלה רחבה, עם קווי יסוד ברורים ומנגנוני קבלת החלטות מוסכמים. הכלכלה הישראלית, התעשייה והיזמים לא צריכים ממשלה שתשרוד את יום שני הבא בכנסת. אנחנו צריכים ממשלה שתאפשר לנו לתכנן, להשקיע, לבנות ולהבטיח את עתידה ושגשוגה של מדינת ישראל לעשרות השנים הבאות.