הייתי מת להיות זה שמטיל את הפתק האחרון. הכל כמעט מוכרע, אני בא, מטיל את הפתק שלי והופך הכל. זה היה יכול להיות נכון, כי עם ישראל התעורר למחרת הבחירות לתוך מצב עקום ומתנדנד. כל צד ינסה עכשיו להקים ממשלה, ובעצם, מי שזכה בתענוג להטיל את הפתק האחרון שיהפוך הכל הוא הנשיא הרצוג. לא מזמן נפגשנו, והזכרתי לו את הצוואה לעם שכתב סבא שלי, שכידוע היה רב ראשי יחד עם הסבא שלו (ובוז'י מחזיק תמונה של סבא שלי בלשכתו). הוספתי שניתן לשער שהדברים בצוואה נכתבו בתיאום ובידיעת סבו, הרב הראשי, הרב הרצוג.
בצוואה כתב סבא שלי: "הַמַּחֲלֹקֶת וְהַפֵּרוּד הֵם הָאוֹיְבִים הַיּוֹתֵר מְסֻכָּנִים, שֶׁהֵם כְּעָשׁ לְבֵית יַעֲקֹב וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו. וּלְהֵפֶךְ, הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת הֵם יְסוֹדוֹת הַנֶּצַח לְקִיוּמוֹ הַמַּמְלַכְתִּי שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמּוֹט לָנֶצַח, הֵם הֵם הָעַמּוּדִים שֶׁבֵּית יִשְׂרָאֵל נָכוֹן עֲלֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם צִנּוֹרוֹת הַבְּרָכָה וּמְקוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, וּזְרוֹעוֹת הָעֹז וְהַגְּבוּרָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל... הָסִירוּ כָּל גּוֹרְמֵי הַפֵּרוּד וְהַמַּחֲלֹקֶת מִמַּחֲנֵנוּ וּמִמְּדִינָתֵנוּ, וְהַעֲמִידוּ בִּמְקוֹמָם כָּל גּוֹרְמֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת בְּתוֹכֵנוּ, וְהָיָה מַחֲנֵנוּ טָהוֹר וּמְקֻדָּשׁ, מְבֻצָר וּמְלֻכָּד כְּחוֹמָה בְּצוּרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹוט עָלֶיהָ כָּל כֹּחַ הוֹרֵס וּמִתְנַקֵּם".
אלה דברים שפרסמתי בעבר, והם כאילו נכתבו לתוצאות הבחירות היום. בוז'י אהב את הדברים, ואני מקווה שהוא יפעל ברוח זו, ויטיל על ראש המפלגה הגדולה להקים ממשלת אחדות. אחדות אמיתית, באהבה. כי אם תוקם ממשלת חרם ושנאה של השמאל בתמיכת המפלגות האנטי־ציוניות הערביות, אנחנו באסון.
אסון. זו היא המילה הנכונה. אסון זוחל. הבעיה העיקרית היא שאם תקום ממשלת רל"ביסטים אנחנו נהיה מונהגים על ידי מנהיגים טיפשים. זו התאבדות של מדינה. כך יקרה אם המדינה תימסר לידיהם של איזנקוט, בנט, גולן. טיפשים. אולי לא טיפשים במתמטיקה, אני לא יודע מה הציון שלהם בתחום, אולי יש להם ציון גבוה בפסיכומטרי, אבל מדובר בטיפשים בתחום החשיבה היודעת לזהות נכון את המציאות, ולהבין אותה. חסרי חוש כיוון.
אלתרמן, בחוש חריף לאמת, תאר את הטיפשים האלה בספר הפרוזה שלו, "המסכה האחרונה", בדברי אחד הגיבורים: "כמין בריה שחושי ההתמצאות ניטלו ממנה, התגלמות של סילוק תחושת הקיום והכיוון של עם שלם, אשר קרני מישוש סמויות שלו, שהוליכו אותו עד כה לאורך מאות בשנים, בין בחושך ובין באור, נתנוונו, חדלו לפעול והניחוהו תועה וטרוף חושים".
הוא הגדיר גם כך את הטיפשות שהוא זיהה סביבו לזוועתו בארץ: "האיוולת יוצאת בלבוש של חכמה, והחכמה נראית כאיוולת, וניסוחים של דימדום מכוּנים פיכחון, ומושכלות ראשונים נחשבים כהזיות קדחת, וכל זאת לא בחדרי חדרים אלא בראש הומיות ועל פרשת דרכים". אנחנו מסתכנים בהתחלת מלכות הטיפשים. אותו סוג טיפשות שממלא את האקדמיות, ואשר דרדר את העולם החופשי למצב שאליו הגיעה אירופה. מלכודת שהם לא יודעים איך לצאת ממנה, כי הם מנסים לצאת מן המלכודת בעזרת אותה טיפשות שהכניסה אותם אליה.
לקראת סיום הבחירות הכינותי מראש שני טורים. האחד מתחיל במילים: "איזה יופי, איזה תענוג, איזה כיף, המדינה ניצלה". והשני מתחיל במילים: "איזה אסון, איזה באסה, המדינה הזאת הולכת להידרדר עכשיו". המושג "הכינותי מראש" הוא נכס עוזיאלי. בתיה עוזיאל, בת דודתי האהובה, אמרה זאת, כידוע. ובכן, הכינותי מראש. אבל עכשיו ננסה לנחש ולראות בכל זאת מה קורה, לאור מה שידוע.
חשוב לדעת. שלשלתם את הפתק? יש לכם תחושת סיפוק? יופי. שתבינו: מעכשיו אתם לא נחשבים, אתם לא קיימים. מעכשיו זה רק מפלגות ופוליטיקאים. יש לכך חשיבות בנושא המפלגות הערביות האנטי־ציוניות. אי אפשר להתעלם מכך. הערבים כבני אדם יכולים להיות נהדרים.
המצביע הערבי יכול להיות מתנדב במד"א, הוא הרופא שלי, הוא יוצק את השלד של ביתי. עבדתי עם זמרת ערבייה מופלאה, הכנתי תערוכה עם ערבים ביריחו, יש ידידים ערבים. גם לא כל הערבים מצביעים למפלגות הערביות האנטי־ציוניות. זה לא משנה בכלל עכשיו, כי אחרי שהטלת את הפתק לקלפי, אתה לא נחוץ יותר. נעלמת. אין אפשרות להגיש תצהיר: "אני מצטער על הצבעתי ואני מבקש לבטל אותה". פעם, אגב, ניסיתי לעשות דבר כזה והצעתי לאנשים שהצביעו להצהיר, עם חתימת עו"ד, שהם מתחרטים. שלחו לי כמה וכמה תצהירים כאלה ל"מעריב". זה מסוג הבדיחות הסאטיריות שאין להן סיכוי להתקיים במציאות.
בוחר יקר, בוחרת אהובה, אין לפתק שלכם עכשיו שום משמעות. מעכשיו יש רק פוליטיקאים. ואני חוזר למנהיגים הערבים האנטי־ציונים, במפלגות האנטי־ציוניות. כל רעיון לנסות להתחבר איתם לקואליציה ולתת להם אפשרות לקבוע מי יהיה ראש הממשלה בישראל ומה הוא יעשה, הוא סוג של התאבדות. מול זה אנחנו עומדים כרגע. מעכשיו הפוליטיקאים הערבים הם אלה שיקבעו, לא הבוחרים הערבים. והפוליטיקאים הערבים הם אנטי־ציונים. אנטי־ציונים לא צריכים להיות בשלטון. נכון, גם החרדים הם אנטי־ציונים, וגם הם לא צריכים להיות בממשלה, אבל זה פחות מסוכן. חרדים רבים הם אנשים טובים, כמו שערבים רבים הם אנשים טובים. זה לא משנה.
היזהרו מלהישען על הפוליטיקאים הערבים האנטי־ציונים, כי הפוליטיקאים הערבים האנטי־ציונים, המפלגות הערביות, הם לא הערבים עצמם. הפוליטיקאים האלה פועלים במנותק מהפתק של הבוחר שלהם, כמו שגם הפוליטיקאים היהודים פועלים במנותק מהפתק של הבוחר שלהם. הפתק הוא רק מילוי דלק. עכשיו המכונית בידיים של הפוליטיקאים. הדלק לא משפיע לאן נוסעים. מול זה אנחנו עומדים. נא לשים לב, לא לתת שליטה לכוחות אנטי־ציוניים ומסוכנים.
הביטו גם במה שקורה עכשיו באירופה. בין הטסים לארץ כדי להצביע הייתי, בעצם, גם אני. באתי מפראג להצביע. מצחיק להגיד, אבל נחַתי בנתב"ג יומיים לפני הבחירות. פשוט הייתי בטיול משפחתי מרתק בפראג וחזרתי. פראג שקטה, בגלל מדיניות פוליטית נכונה. דגלי ישראל על המלונות בלי חשש, עברית בקול רם ברחובות. לא ראיתי דגל פלסטיני אחד או כתובת הקוראת לג'נוסייד של היהודים, כמו הכתובות המכסות קירות בפריז הבוערת, הנבזזת, בשוודיה הנאנסת, בספרד הנפלשת, גם באיטליה. האסלאם הפוליטי האלים פועל לאט־לאט ובחוכמה.
שנים של התבססות. צריך רק להתחיל לתת למנהיגים שלהם כוח, והם כבר ידאגו לשאר. יש מעבדה שבה ניסו את זה, והתוצאה ברורה: השוו את מדינות אירופה שהעניקו כוח לאסלאם למדינות האירופיות שידעו להיזהר ולהבין את המציאות. זה בטלוויזיות שלכם, או בטלפון שלכם בטיקטוק לייב של שריפות בניינים היסטוריים וניפוץ חנויות. אצלנו זה יהיה גרוע יותר, כי מעבר לגבול מצפים אויבים שמתכננים לנו ג'נוסייד.
התרעות פיקוד העורף