ערוץ 14 סיפר סיפור אחד, שאר הערוצים סיפור אחר – והציבור שילם

אחרי ליל הבחירות ברור לי שמשהו רקוב בתעשיית הסקרים: כל ערוץ הציג מציאות שהתאימה לצופיו, והסוקרים הפכו לבדרנים. הנוסחאות הסודיות והניצחונות המדומים מחייבים שינוי עמוק בכללי המשחק

ליאור דיין צילום: אלוני מור
עקבו אחרינו
מדגם חדשות 12 לבחירות 2026
מדגם חדשות 12 לבחירות 2026 | צילום: צילום מסך ערוץ 12
3
גלריה

כל ערוץ תקשורת יודע בדיוק מי קהל היעד שלו, וכל ערוץ יודע שצופים אוהבים שמלטפים להם את החשקים הפוליטיים ומספרים להם שהמחנה שלהם מנצח. אבל מתחת לפני השטח מסתתר כשל מתודולוגי עמוק שמאפשר לבלוף הזה לחגוג באין מפריע. מיליארד כתבות ופודקאסטים התפרסמו בשבועות האחרונים לגבי הדרך שבה סוקרים, ואין סוקר שלא האזנתי לו מהגג בפודקאסט כזה או אחר. הם קשקשו ואמרו המון דברים, רק דבר אחד הם לא אמרו: שאולי בתת-מודע שלהם הם מרגישים שהם חייבים לספק סחורה מסוימת המותאמת לצופי הערוץ, וזה משפיע על אותן נוסחאות חישוב סודיות של כל אחד מהסוקרים.

מדגם 11
מדגם 11 | צילום: כאן 11

בחדרים החשוכים של מכוני המחקר מתבצעים "תיקונים" ו"שקלולים" שנסתרים מעין הציבור. איך מחלקים את המתלבטים? איזה משקל נותנים להצבעה בבחירות הקודמות? איך דוגמים את קולות החברה הערבית או הציבור החרדי, שפחות נגישים לסקרים דיגיטליים? לכל סוקר יש המתודיקה והנוסחה שלו, ובאורח פלא, הנוסחה הזו תמיד מתיישרת עם הרוח הנושבת במסדרונות הערוץ שמשלם את החשבון. והתוצאה היא שאין לנו שום מושג מה באמת קורה ברחוב הישראלי.

כמויות זמן האוויר שבוזבז בחודשים האחרונים על משחקי הרכבות קואליציה לפי נתוני הסוקרים היו בלתי נתפסות. רק לחשוב מה היינו יכולים לעשות בכל הזמן שהקדשנו למשחקי הקואליציה הבלתי רלוונטיים האלו עם המספרים הבלתי רלוונטיים שהסוקרים הגישו לנו.

כמובן שהנזק שנגרם מכך לחברה ולדמוקרטיה הישראלית הוא עצום. מפוליטיקאים שמקבלים החלטות גורליות שמבוססות על נתונים מוטים ועד לכך שכאשר מגיע יום הבוחר והמציאות בקלפי מתנגשת חזיתית עם מצגי השווא ששודרו במשך חודשים, נוצר משבר אמון חריף. מצביעים ששמעו ערב-ערב שהמחנה שלהם מוביל בענק, ומגלים בבוקר למחרת שהם הפסידו, אוטומטית מתחילים לחשוד שהבחירות נגנבו או שהמשחק מכור. במובן הזה, תעשיית הסקרים הנוכחית מתדלקת ישירות את הקיטוב ואת חוסר האמון הבסיסי במוסדות המדינה.

לכן אין לי ספק שנדרשת כאן רפורמה מקיפה, שורשית ומחייבת בתחום הסקרים והמדגמים. רפורמה כזו לא נועדה לצנזר סקרים, אלא לכפות עליהם שקיפות מוחלטת וסטנדרט מקצועי אחיד. אולי אפילו הגיע הזמן לחייב בחוק או בתקנון אתיקה כל גוף תקשורת שמפרסם סקר לחשוף לציבור את נתוני הגלם המלאים לפני השקלולים והתיקונים, ושכל אחד יכניס את הנתונים למנוע ה-AI שלו ויבקש ניתוח של הנתונים. בדיוק כמו שאנחנו עושים עם בדיקות דם כיום.

אולפן חדשות 13
אולפן חדשות 13 | צילום: צילום מסך רשת 13

יש לחייב שקיפות מלאה לגבי אחוזי ההיענות, הרכב הפאנל האינטרנטי ואופן חלוקת הקולות הצפים. בנוסף, יש להפסיק את הנוהג המטעה של הצגת מספר מנדטים מוחלט ולהציג במקומו טווח מנדטים שמשקף את אי-הוודאות האמיתית.

עד שלא ננקה את האורוות ונחייב את מכוני הסקרים והערוצים לעבוד בשקיפות מלאה, נמשיך לחיות בתוך הזיה תקשורתית כפולה. כל מחנה ימשיך להתבשם מהניצחון המדומה שמגישים לו בערוץ הבית שלו, וכולנו נמשיך להיות מופתעים מחדש ברגע שבו נפתחות הקלפיות והמציאות האמיתית מציצה מבעדן.

התחושה שלי היא שהסקרים גלשו מתחום המדע לתחום הבידור, והסוקרים עצמם הפכו לבדרנים שצריכים לספק לצופה, כמיטב המסורת הבידורית, את מה שהוא רוצה.

תגיות:
סקר מנדטים
/
בחירות 2026
/
מדגם בחירות 2026
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף