הבוחרים החלישו את הקואליציה היוצאת, אבל לא העניקו למפלגות השינוי רוב שמאפשר להן להקים ממשלה בלי הסכמות חדשות. נתניהו יוכל להמשיך לכהן כל עוד לא תקום ממשלה אחרת. איזנקוט יצטרך למצוא את הדרך להקים אותה. היתרון של ראש הממשלה המכהן ברור כבר עכשיו: הוא אינו זקוק להסכם חדש כדי להמשיך לשבת בלשכתו. בזמן שיריביו מנסים ליישב את המחלוקות ביניהם, נתניהו יכול להפעיל את קשריו הפוליטיים, לשמר את נאמנות שותפיו ולבחון מי במחנה היריב עשוי להעדיף פשרה על פני בחירות נוספות.
החשבון שאיזנקוט צריך לפתור מתחיל ב-48 המנדטים של ישר!, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו. לרע"מ 8 מנדטים, לרשימה המשותפת 11. עם רע"מ בלבד מספר חברי הכנסת של גוש השינוי מגיע ל-56; עם שתי הסיעות הערביות ל-67. אלה צירופים חשבוניים, לא הסכמות קואליציוניות. איזנקוט אינו חייב להשיג 61 קולות בעד ממשלתו כדי להשביע אותה, אבל הוא זקוק לרוב בהצבעת האמון. אם 48 חברי גוש השינוי יתמכו בממשלה, 53 חברי גוש נתניהו יתנגדו וכל 19 חברי הסיעות הערביות יימנעו, הממשלה לא תזכה באמון הכנסת.
67 חברי כנסת אינם משתייכים לגוש נתניהו, אך אין ביניהם הסכמה על הקמת הממשלה. ייתכן שיצליחו להתאחד סביב מהלכים מסוימים בכנסת גם בלי להסכים על זהות ראש הממשלה הבא. נתניהו עשוי להישאר בראש הרשות המבצעת בזמן שיריביו מגבשים רוב נגדו בהצבעות פרלמנטריות. מבחינת איזנקוט, האתגר הוא להפוך הסכמה נגד נתניהו להסכמה בעד ממשלה מסוימת. אלה שתי משימות פוליטיות שונות.
חטא היוהרה
נתניהו ניהל מערכת בחירות מוכרת היטב: הוא עצמו במרכז, שותפיו בתפקידי משנה, וכל קול למפלגה ימנית קטנה מוצג כסיכון להמשך שלטונו. הליכוד הרוויחה מהשיטה הזאת הרבה יותר משותפותיה. עוצמה יהודית עם 7 מנדטים, יהדות התורה עם 7, ש"ס עם 6, הציונות הדתית וזהות עם 6. נתניהו מגיע איתן ל-53 מנדטים – מרחק 8 מן הרוב הדרוש לו.
בגוש השינוי אין מפלגה שהתחייבה להצטרף לממשלתו, וכל ניסיון לצרף שותף מבחוץ עשוי לחייב אותו להציע ויתורים שיקוממו את השותפים הקיימים. ישראל ביתנו כבר הבהירה שגם הצעה לליברמן לכהן ראשון ברוטציה לא תשנה את סירובו להצטרף לממשלה עם נתניהו.
אצל איזנקוט הסיפור מתחיל דווקא בהצלחה. הוא נכנס לבחירות כמועמד המרכזי להחלפת נתניהו, דחק את בנט למקום השני במחנה והעמיד מפלגה של 21 מנדטים. ההצלחה האישית לא פתרה את הבעיה הקואליציונית: עם 48 המנדטים של מפלגות השינוי אפשר לפתוח במו"מ, אבל הדרך להשבעת ממשלה עוד ארוכה.
המחלוקות התחילו חודשים קודם לכן, כשאיזנקוט העלה את האפשרות להקים ממשלת מיעוט. ליברמן התנגד לרעיון בגלוי; בסביבת בנט ראו בו גם ניסיון של איזנקוט למשוך מצביעים מתוך הגוש. השלושה רצו להחליף את נתניהו, אבל לא הסכימו על הדרך להקים את הממשלה שתחליף אותו.
הזעם הזה מסבך את המו"מ עוד לפני שהתחיל. ליברמן בנה במשך שנים את כוחו על קו נוקשה כלפי המפלגות הערביות, וערב הבחירות אף ביקש לפסול את רע"מ. כעת, אחרי שבמפלגתו האשימו את הדיבורים על ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות באובדן מנדטים, יהיה לו קשה להסכים למהלך כזה. סירובו לא בהכרח ימנע כל אפשרות להקמת ממשלה אחרת, אבל יותיר את איזנקוט בלי 7 המנדטים של ישראל ביתנו ויחייב למצוא צירוף אחר.
בנט עומד בפני בעיה דומה, אם כי עברו הפוליטי מסבך אותה בדרך אחרת. הוא כבר הקים ממשלה עם רע"מ ושילם על כך מחיר פוליטי. כעת הוא מוביל מפלגה של 12 מנדטים, קטנה משמעותית מישר!. כניסה לממשלה בראשות איזנקוט עשויה להעניק לו השפעה, אך גם לקבע את מעמדו כשותף הזוטר של האיש שעקף אותו. מבחינת בנט, ההכרעה נוגעת גם לעתידו הפוליטי: אם יצטרף לממשלת איזנקוט, ייאלץ להוכיח לבוחריו מדוע כדאי להם להמשיך לראות בו חלופה עצמאית. אם יישאר בחוץ, יסתכן בכך שייזכר כמי שהחזיק בכוח הדרוש לשינוי השלטון ולא השתמש בו.
באוגוסט דיבר איזנקוט על הצגת ממשלה גם עם 58 או 59 מנדטים, בלי לבקש דבר מהמפלגות הערביות. עכשיו גוש השינוי מחזיק ב-48 מנדטים בלבד. אם כל 19 חברי הסיעות הערביות יימנעו וכל 53 חברי גוש נתניהו יתנגדו, לא יהיה לאיזנקוט רוב בהצבעת האמון. לעומת זאת, תמיכה של רע"מ והימנעות של הרשימה המשותפת עשויות לאפשר השבעת ממשלה של 56 תומכים מול 53 מתנגדים.
תרחישים לא נוחים
אם יתגבשו 61 ממליצים סביב מועמד, תהיה לכך משמעות פוליטית, אך ההמלצות אינן מבטיחות רוב בהצבעת האמון. הנשיא הרצוג יצטרך להעריך למי מחברי הכנסת יש סיכוי להרכיב ממשלה, בהתאם לסמכותו לפי חוק יסוד "הממשלה". סיעה יכולה להמליץ על איזנקוט כדי למנוע מנתניהו לקבל את המנדט, ובכל זאת לסרב לתמוך בממשלתו. מנגד, סיעה יכולה להימנע מהמלצה עליו ובהמשך לאפשר את השבעת ממשלתו באמצעות תמיכה או הימנעות. לכן מספר הממליצים יהיה נתון חשוב, אבל לא תחליף לבירור ההסכמות הדרושות להצבעת האמון.
הרצוג כבר קרא לראשי המפלגות להגיע להתייעצויות בראש פתוח ולהימנע מבחירות נוספות. הנשיא יכול לעודד פשרות, לקיים שיחות ולנסות לזהות נוסחה לממשלת אחדות, אבל אינו יכול לכפותה על מי שיצטרך להצביע בעדה.
גם לוח הזמנים חשוב. מי שיקבל את המנדט יעמוד בפני תקופת מו"מ של 28 ימים ואפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים. אם הניסיון ייכשל, ייפתחו מסלולים נוספים הקבועים בחוק. בתקופה הזאת הממשלה היוצאת תמשיך לכהן עד שתוקם אחרת. נתניהו אינו נדרש לפנות את לשכתו בתום 28 הימים, גם אם יריבו יקבל את המנדט.
איזנקוט, במהלך תקופת המנדט, יוכל לנסות לשנות את יחסי הכוחות הפרלמנטריים, גם בזמן שנתניהו עדיין מכהן כראש ממשלת מעבר. הצלחה במהלך כזה עשויה לצמצם את יכולתה של הממשלה היוצאת לשלוט בבית המחוקקים, ולהעניק לאיזנקוט הישג פוליטי עוד לפני שהשיג הסכמה על הרכב הממשלה.
נתניהו ימשיך לנהל את הרשות המבצעת, אבל ייתכן שיתקשה לשלוט בסדר היום הפרלמנטרי. איזנקוט יוכל להראות לבוחריו שהרוב נגד הממשלה היוצאת מסוגל להשיג תוצאות גם בלי הסכם קואליציוני. לשם כך יצטרך להביא את חברי הכנסת למליאה, שוב ושוב, ולהבטיח שיצביעו יחד. אם יצליח להחליף את יו"ר הכנסת או לקדם מהלך חקיקה משמעותי, יוכל להציג הישג מוחשי ולחזק את מעמדו במו"מ הקואליציוני. כישלון בהצבעות הראשונות יחשוף את חולשתו דווקא בזירה שבה נדמה שיש לו יתרון מספרי.
מבחינת נתניהו, זהו תרחיש לא נוח במיוחד. כל עוד יריביו מתווכחים על הקמת ממשלה, הוא נהנה מיתרונו של ראש ממשלה מכהן. אם יתחילו לפעול יחד בכנסת, יידרש להתמודד עם רוב שאינו תלוי בהסכמתם על חלוקת התיקים. לנתניהו יש עניין ברור להעמיק את המחלוקות ביניהם, בעיקר בנושא שיתוף הפעולה עם המפלגות הערביות.
יש כאן גם מלכוד מבחינת איזנקוט. בנט וליברמן עשויים להסכים לפעול נגד נתניהו בכנסת דווקא משום שהצבעות כאלה אינן מחייבות אותם לתמוך בממשלת מיעוט בראשותו. איזנקוט יוכל להציג הישגים פרלמנטריים ולהפעיל לחץ על הממשלה, אבל ההישגים האלה לא בהכרח יקרבו אותו ללשכת ראש הממשלה. נתניהו יוכל להמשיך לכהן כל עוד לא תוקם ממשלה אחרת, גם אם יתקשה לקדם את סדר יומו בכנסת.
וממשלת אחדות? החשבון שלה מפתה. הליכוד וישר! מחזיקות יחד ב-48 מנדטים. עם ביחד של בנט הן מגיעות ל-60 לפני שותפים נוספים. אלא שהמספרים אינם מספקים תשובה למחלוקות הממתינות למנהיגים סביב שולחן המו"מ. מי יהיה ראשון ברוטציה? האם נתניהו יסכים לוועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר? האם איזנקוט יסכים לכהן תחתיו? מה יעלה בגורל חוק הגיוס? האם בן גביר וסמוטריץ' יישארו בחוץ? ומה יבטיח שהסכם שייחתם, יחזיק מעמד אחרי המשבר הראשון?
ובכן, איזנקוט ובנט התחייבו שלא לשבת עם נתניהו. הפרת ההתחייבות הזאת תהיה כרוכה במחיר כבד, אבל גם סירוב מוחלט אינו מבטיח להם מוצא מן המבוי הסתום. בחירות נוספות עלולות להחזיר את כל הצדדים לאותה נקודה ואולי אף להעניק לנתניהו את 8 המנדטים החסרים לו כיום. המנהיגים יצטרכו להביא בחשבון גם את הסיכון הזה.
המחיר של ממשלת אחדות לא יתחלק בין נתניהו לאיזנקוט באופן שווה. נתניהו יוכל להציגה כהרחבתו של בסיס התמיכה בממשלתו וכדרך לצמצם את תלותו בשותפיו. איזנקוט יצטרך להסביר כיצד ממשלה בראשות האיש שאותו ביקש להחליף, מפירה את ההתחייבות המרכזית שהציג לבוחריו. שאלת הרוטציה תעמוד במרכז כל מו"מ כזה: מי יכהן ראשון, ומה יבטיח שהצד השני יקבל את התפקיד בבוא היום. גם אם איזנקוט יצליח להשיג מנתניהו הבטחות מדיניות משמעותיות, יישאר הקושי להבטיח שההסכם יקוים, במיוחד אם נתניהו יישאר ראש הממשלה בשלב הראשון.
וושינגטון על הקו
אם טראמפ יציע לנתניהו ולאיזנקוט מהלך מדיני או ביטחוני משמעותי שידרוש ממשלה רחבה, הוא עשוי לשנות את חישוביהם. נתניהו יוכל לטעון שאחדות נחוצה למימוש הזדמנות מדינית, ואיזנקוט יצטרך להחליט אם ההזדמנות מצדיקה שותפות עם נתניהו. לחץ אמריקאי עשוי להעניק לשניהם הסבר ציבורי לפשרה שלא רצו בה מלכתחילה. אבל כדי שהטיעון יהיה משכנע, תידרש יוזמה אמריקאית ממשית, ולא רק רצון של טראמפ לראות ממשלה ישראלית רחבה.
וגם טראמפ, עם כל משקלו, אינו מחזיק במנדט ה-61. תמיכה פומבית בנתניהו אינה הופכת את ליברמן לשותפו, פגישה בבית הלבן אינה פותרת את שאלת ועדת החקירה, והחלטתו של הרצוג על הטלת המנדט כפופה לדין הישראלי – יהיו העדפותיו של הבית הלבן אשר יהיו.
הימים הקרובים יבהירו תחילה אם איזנקוט מסוגל לגבש המלצות רחבות לנשיא. אחר כך יתברר אם אותו רוב יכול לפעול בכנסת, ואם אחד המנהיגים מוכן לשלם את המחיר הכרוך בממשלת מיעוט או באחדות.
אם לא תושג הסכמה, גם בחירות נוספות הן אפשרות. נתניהו ימשיך לכהן בראש ממשלת המעבר כל עוד לא תוקם ממשלה חלופית. איזנקוט, לעומתו, יידרש לשכנע מחדש ציבור שכבר הצביע בעד שינוי, אך לא העניק למחנה שלו דרך מוסכמת לבצע אותו. נתניהו יכול להמתין בלשכת ראש הממשלה; איזנקוט צריך לשכנע אנשים שמתקשים להסכים אפילו על הדרך להחליפו. זו אינה תוצאה של מדגם. זו התוצאה הפוליטית של הבחירות.
התרעות פיקוד העורף