לכאורה וכנראה לא רק לכאורה: בשמאל (או כמו שהם אוהבים להרחיב את המנעד: במרכז-שמאל) היו מאורגנים הפעם טוב יותר. רבבות ישראלים, שחלקם חיים כבר עשרות שנים בגולה הדוויה, נהרו במבצע מאורגן במטוסים. עמותות רבות שפכו כסף לצינורות עוקפי המסלול החוקי של מימון מפלגות.
במקביל, פורסמו בישורת האחרונה סקרים שהציבו את הליכוד מתחת ל-20 מנדטים. באותם סקרים הובילה ישר! באופן עקבי על הליכוד כמפלגה הגדולה ביותר, וגוש השמאל הוצג כגדול יותר מגוש הימין. בערוצים שפרסמו סקרים אלה כיכבו במהדורות גם "גילויים" חדשים שעסקו ביונתן אוריך ובקטאר, ימים לפני הבחירות. ממש כשם שצמחו כפטריות אחרי הגשם "תחקירים" על האזהרות שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני 7 באוקטובר: מאיחוד האמירויות, ממצרים, ממערכת הבטחון. ממי לא?
כל הזמן שבעולם
אז אם הכל לכאורה הסתדר - איך העם לא התיישר? מה היה חסר? למשל, לא הוצגו רעיונות והצעות אלטרנטיביות לאתגרים המרכזיים שניצבים בפני מדינת ישראל. לא שמענו אף מילה, שום הצעה, איך הם מתכוונים להתמודד עם המשטר והגרעין האיראני. איך, אם בכלל, הם מתכוונים לשנות את מדיניות ההתיישבות ביהודה ובשומרון. האם הם מתכוונים לסגת או להישאר באזורי החיץ בלבנון, סוריה וברצועת עזה. האם יש להם הצעות הנוגעות למערכת הבריאות, ובכלל מהי הדרך הכלכלית שהם מציגים. למעשה, לא היה להם מה להציע לעם חוץ מאשר התנגדות ושנאה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכל אחד ממרכיבי הקואליציה. פה התחיל ונגמר סדר היום שלהם. וזה לא שלא היה להם זמן להתכונן, היו להם ארבע שנים. זו הממשלה הראשונה שכילתה ימיה מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת.
עולה מאליה השאלה האם הם מפנימים שהשבט שלהם הולך ומצטמק דמוגרפית, וזה קורה כשבמקביל לאותה הצטמקות, שנאתם יוקדת כלפי הרוב במדינה, נבחריהם ועמדותיהם. האם לא הגיע הזמן לאמץ אידיאולוגיה פוליטית שונה, שאינה מבוססת על פסילות וחרמות, אלא על הכרה במציאות החברתית, הפוליטית והדמוגרפית שקיימת במדינת ישראל זה שנים ארוכות וצפויה רק להתחזק בשנים הבאות? רצוי שיפנימו. עד כה הם הוכיחו שהם תמיד מביאים בחשבון את הכל, חוץ מאשר את עם ישראל ודעותיו.
"להחליף את העם", זו האמירה (שהוצאה מהקשרה) המיוחסת ליצחק בן-אהרן המנוח אחרי בחירות 1977. תנו להם עם אחר - והם כבר יביאו ניצחון מהסרטים.