כפי שמסתמן, תוצאות האמת מתמקמות באמצע. המחדל מסתכם בעובדה בלתי נתפסת לכאורה: מפלגת שלטון, שבתקופת כהונתה אירע הטבח המזעזע ביותר בתולדות המדינה, מפלגה שהפגינה לאחר הטבח אטימות ואדישות מוחצנת כלפי אזרחי המדינה, מפלגה שנציגיה מושחתים אחד-אחד ולשכת ראש הממשלה מטעמה מנהלת קשרים עם קטאר, זכתה להיות המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
במאה ה-20 המדינות וכן אזרחים בתוך כמעט כל מדינה ומדינה נחלקו לפי השקפת עולם. קומוניזם מול קפיטליזם, לדוגמה. ואילו בעידן הפוסט-מודרני האידיאולוגיה פינתה מקומה לשייכות. אם במאה ה-20 נשאל האדם במה הוא מאמין, באיזו גישה הוא דוגל, בעולם החדש מקומו של אדם בחברה ובעימותים במדינתו שלו ובין המדינות, נקבע לפי השתייכות תרבותית. תם עידן האידיאולוגיות, מה שקובע הוא השתייכות לתרבות מסוימת. לציוויליזציה.
תן ביס
בתרבות הפוליטית בישראל השתרש לאחרונה עקרון השבטים. לא שמדובר בעיקרון חדש. מקום המדינה ישבו בכנסת ותפסו עמדות בממשלה מפלגות מגזריות - החל מאגודת ישראל, בואכה המפד"ל וכלה במפ"ם. אבל גם מפלגות אידיאולוגיות שיחקו במגרש הפוליטי. והיו גם מפלגות עם אג'נדה וללא מגזר. התחיה, מולדת, רצ, צומת, שינוי ועוד.
מי שהחזיקו מעמד הם עסקנים שכפופים ונאמנים לראש השבט. הצמרת של השבט מחלקת טובות הנאה וג'ובים, האיש הקטן שבשבט מסתפק בתחושת השייכות ונבנה ממנה. השתייכות לשבט היא זהותו, ועל זהות לא מוותרים. לא משנה מה ראש השבט עולל לך ולבני משפחתך. מותר לו. לא משנה אם עסקני השבט טומנים יד בקופה הציבורית, מותר להם.
סוכן קטארי ציני ונהנתן, נסיך מפונק שמתערב בענייני אביו השליט, נטל המילואים, הרס ועוני, חזון ספרטה ועיצומים כלכליים - הכל לגיטימי. אפילו השתלחות גזענית ביריב בשל מוצאו המזרחי היא לגיטימית, כי אינו חלק מהשבט, ועל כן הוא איש זר ואויב.
מכאן הפרדוקס שעל פניו לא מתיישב עם הדעת. מתברר כי הקדנציה שכל כולה הייתה חלום בלהות כמעט לא השפיעה על שיקול דעתם של מצביעי הליכוד. אנשי ימין ליברלי שעזבו את המפלגה באפריל 2019 לא חזרו, ומי שנשאר בגלל דבקותו בשבט - נשאר. גוש נתניהו אומנם הצטמצם מ-64 מנדטים, אבל בפועל הפסיד מאז הבחירות הקודמות 4 או 5 מנדטים בלבד, כי ב-2022 גרף את אותם 64 מנדטים בגלל תאונות אלקטורליות בגוש השינוי. לראיה, קריית שמונה מוכה והרוסה, אך מחצית מתושביה הצביעו למפלגת השלטון שהפקירה אותם. כי זו מפלגת השבט.
ואילו בגוש השינוי המפלגות הן מפלגות כלל-ישראליות, ללא תשתית מגזרית, להוציא את מפלגת ישראל ביתנו שמתבססת על מגזר העולים מחבר העמים, אך גם זאת למחצה. למפלגות שהן מפלגות של עמדות, מפלגות של מצב רוח, קשה יותר לשרוד ולהתבסס במגרש הפוליטי, כל שכן קשה עד בלתי אפשרי לנגוס במפלגות שבט.
בעצם חזרנו לאפריל 2019, אז נקבעה החלוקה. גוש שמורכב משבטים מול הגוש הכללי, זה שנושא בעיקר הנטל - צבאי וכלכלי כאחד - ואינו מתוגמל כי אינו חלק מאחד השבטים. מה שמקשה להתמודד מול היערכות שכל כולה שבטית. יחסי הכוחות נותרו בעינם. שום אסון, שום התנהלות פסולה ככל שתהיה, לא משפיעה על יחסי הכוחות. גדי איזנקוט פשוט לא הצליח לנגוס בשבט.
התרעות פיקוד העורף