לכל אוהבי הארץ הזו שמאמינים שחייבים להצילה מידי הקואליציה הביביסטו-משיחית אופורטוניסטית ופוסט-ציונית, אני קורא מכאן להרים ראש. רבים מכם לקו בדיכאון והנה חוזר לו הניגון של "נמצא לנו מקום אחר בעולם כי אי אפשר להמשיך להיות כאן". נתחיל בבחירות: זה לא נכון שלא עשינו כלום. עשינו. ועוד איך עשינו. מה שמוכיח את זה הוא המסע הג'יהאדיסטי שנפתח בימים האחרונים להביא לביטול הבחירות על ידי נתניהו ועבדיו. אם הוא ניצח, למה הוא רוצה לבטל את הבחירות? אם התוצאה כל כך טובה, למה הוא מתקומם נגדה?
הוא לא ניצח. גם אנחנו לא ניצחנו, אבל חשוב לדעת שגוש השינוי גרף כרבע מיליון קולות יותר מאשר בפעם הקודמת, בניכוי הריבוי הטבעי. גוש נתניהו גרף 72 אלף קולות פחות מאשר בפעם הקודמת. הקואליציה קרסה מ-68 מנדטים בכנסת היוצאת ל-53 בכנסת הנכנסת. מה הפלא שהיא רוצה לבטל את הכנסת הנכנסת.
התקיימו שם שתי פגישות דרמטיות בין השניים, בהשתתפות אנשי הצוות הבכיר. הוצגו סקרים. בנט לחץ לאיחוד. הוא היה בגלישה מסוכנת לכיוון חד-ספרתי. הוא ביקש להיות מספר 2, שר האוצר ואחראי על הבינה המלאכותית בממשלה. הדרישות שלו היו סבירות. איזנקוט שקל, בדק וסירב.
הוצג שם סקר והועלתה אפילו אפשרות לחילופי מקומות בין שתי הרשימות. לדברי אנשי איזנקוט, היו להם עוד שני "כוכבים" פוטנציאליים לרשימה. הם האמינו אז שאיזנקוט יגיע למחוזות ה-27 ואפילו 28 מנדטים. בסופו של דבר האיחוד לא קרה. גם ה-28 מנדטים לא קרו.
האם ההמראה של איזנקוט נבלמה בעקבות דבריו על הקמת ממשלת מיעוט? את זה כבר לא נדע. האם האיחוד שלא קרה בין איזנקוט לבנט הוא זה שמנע ניצחון? גם את זה כבר לא נדע. הסקרים שנעשו בזמן אמת, דיברו על 31 או 32 מנדטים. בבחירות הם רצו בנפרד והביאו 33 מנדטים. וכל זה בלי לשקלל את העבודה שמכונת הרעל הייתה עושה על המפלגה המשותפת.
אירוע מפתח נוסף היה האיחוד בין בנט ללפיד. על זה אין ויכוח: טעות פטאלית שנבעה מפאניקה. ברגע שהאיחוד הזה קרה, בצלאל סמוטריץ' טיפס מעל אחוז החסימה ובנט איבד את האפשרות לתקוף את נתניהו מימין. המאמר שכתבתי כאן בזמנו, שלפיו צריך לאמץ את המודל ההונגרי ולהתאחד סביב המועמד הימני (בנט) כדי לנצח את נתניהו, לא עמד וכבר לא יעמוד במבחן המציאות. המועמד הימני פנה שמאלה.\
אי אפשר לקחת מבנט מה שעשה מאז הפנייה הזו. הקמפיין שהוביל ברחובות ובכיכרות ובבתי הקפה היה הירואי. הוא הצליח לבלום את הקריסה ולרמות את הגורל הכמעט קבוע שלו, להתחיל עם מעל 20 מנדטים ולגמור עם 6. הוא הצליח להפוך את הגרף על פניו, לבלום את הדימום ולהתחיל לצמוח. התוצאה הסופית הייתה מאכזבת, יחסית לציפיות, אבל בנט שרד.