הציבור הישראלי אמר את דברו ועתה מוטלת על נבחריו, בעיקר על העומדים בראש המפלגות בגוש השינוי, החובה להוכיח כי יושרם והבטחותיהם אינם בגדר סיסמאות בחירות בלבד.
עד להקמת קואליציה, אם בכלל מסתמנת אפשרות כזאת באופק, יכולה הכנסת, עם השבעתה, להוביל מהלך חקיקה נרחב ומהיר של חוקים חיוניים. מהלך כזה עשוי להגביל את כוחה של ממשלת המעבר, לבלום את ההפקרות השלטונית ולמנוע פגיעה במיעוטים' בדמוקרטיה ובערכים המעוגנים במגילת העצמאות.
שעת מבחן האמת הגיעה. זהו מבחן ליושרם ולכוונותיהם של ראשי מפלגות השינוי: האם באו לשרת את הציבור, או את עצמם? המבחן הזה משמעותי במיוחד במקרה של בנט. בתקופת כהונתו כראש ממשלת השינוי הוא ושותפתו איילת שקד מנעו שינויי חקיקה הנוגעים למשילות. בין היתר, הגבלת כהונתו של ראש ממשלה לשתי קדנציות והסדרת מצבו המשפטי של ראש ממשלה מכהן הנאשם בפלילים, לרבות האפשרות לדחיית משפטו או ליציאתו לנבצרות.
למפלגות שהכריזו על הצורך הדחוף בהחלפת ממשלת המחדל יהיה רוב בכנסת. עם כינוסה, יש לפעול ללא דיחוי להחלפת יו"ר הכנסת ולקידום תיקונים הכרחיים בחוקי היסוד. בראש סדר העדיפויות צריכים לעמוד חיזוק עקרונות המשילות, קביעת רוב מיוחס של שני שלישים מחברי הכנסת לשינוי חוקי יסוד, וחקיקת חוק שיגביל את סמכויותיה של ממשלת מעבר לניהול ענייניה השוטפים של המדינה בלבד. ומעל לכל, קידום הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדלים שהובילו לאסון 7 באוקטובר.
לצורך קידום המהלכים הללו יכולות מפלגות גוש השינוי והמפלגות הערביות להגיע להסכמות פרלמנטריות גם ללא הקמת קואליציה. כך תוכל הכנסת להשיב לעצמה את מעמדה כבית הנבחרים של העם וכרשות מחוקקת עצמאית, ולא כחותמת גומי של הממשלה.
הציבור המשתוקק לשינוי לא יסלח לראשי המפלגות שבהן תלה את תקוותיו אם יאכזבו אותו פעם נוספת. מבחן האמינות משמעותי מאוד גם לגדי איזנקוט, העומד בראש מפלגה חדשה שעוררה ציפיות גבוהות. אם גם הוא ייכנע לשיקולים פוליטיים, למאבקי אגו ולחשבונות מפלגתיים צרים, עלול גורלו הפוליטי להיות דומה לזה של גנץ.
התרעות פיקוד העורף