חודש המאבק באלימות נגד נשים נפתח ברצח של אישה. לפי החשד, בעלה רצח אותה בגרזן לעיני ילדיהם בפתח תקווה, ולאחר מכן שם קץ לחייו. קשה לחשוב על פתיחה מחרידה יותר לחודש שבו נשוב לדבר על ביטחונן של נשים. הילדים שנותרו מאחור יישאו את הלילה הזה הרבה אחרי שאנחנו נעבור לכותרת הבאה.
כמנכ"לית רוח נשית, אני מבקשת שהזעזוע הזה לא יישאר בגבולות האירוע. בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואות בעמותה החרפה בחומרת האלימות שממנה נפגעות הנשים המגיעות אלינו. נשות המקצוע שלנו פוגשות סיפורים קיצוניים יותר, פגיעות קשות יותר ונשים שהמאמץ לשרוד משאיר להן מעט מאוד כוחות לבנות מחדש את חייהן.
המלחמה הותירה אחריה טראומה, אובדן, חרדה וערעור כלכלי. ההשפעות האלה ממשיכות להתקיים בתוך בתים ומשפחות גם לאחר סיום הלחימה. הן חלק מהמציאות שבה אנחנו פועלות, אבל אינן הסבר שפוטר איש מאחריות. האחריות לאלימות היא של הפוגע. האחריות שלנו כחברה היא להתאים את המענה לחומרת המציאות שנוצרה.
מול ההחרפה הזאת, אנחנו עדיין מצפות מנשים לעשות כמעט את הבלתי אפשרי: לזהות שהן בסכנה, לבקש עזרה, לעזוב את הבית, להגן על הילדים, למצוא מקום מגורים ולהמשיך להתפרנס. אנחנו אומרות להן לבחור בחיים, אבל לא תמיד מספקות להן את התנאים שיאפשרו את הבחירה הזאת.
אני רואה בכך כשל שחייב לעמוד במרכז סדר היום הציבורי. הגנה ושיקום חייבים להיות רצף אחד. אישה שנחלצה מסכנה זקוקה ליכולת ממשית להתקיים: לשלם שכר דירה, לקנות אוכל, לעבוד ולדעת שיש מי שמלווה אותה גם כשהיא מתקשה. עצמאות כלכלית היא חלק מהאפשרות שלה להישאר מחוץ למערכת היחסים האלימה.
גם הפרידה אינה מבטיחה שהשליטה תסתיים. בעמותה אנחנו מלוות נשים שבני זוגן לשעבר ממשיכים להתיש אותן באמצעות חובות והליכים משפטיים חוזרים. הן יוצאות לעבודה כשהן דרוכות לקראת הדרישה הבאה, מתקשות להתרכז ומנסות להחזיק משפחה שלמה בתוך חוסר ודאות. מבחוץ נדמה שהן כבר יצאו. בפועל, הפגיעה ממשיכה לנהל את יומן.
לכן המענה חייב להימדד גם במה שקורה שנה ושנתיים אחרי היציאה: האם האישה מצליחה להתפרנס, האם היא יכולה לגדל את ילדיה בביטחון, והאם יש לה כתובת כשהקרקע שוב נשמטת. שיקום דורש זמן, משאבים וליווי רציף. הוא אינו יכול להישען על כוחותיה של האישה בלבד.
בתחילת חודש המאבק, הדרישה ברורה: להעמיד את הרצף הזה במרכז המדיניות והתקצוב. להבטיח שההגנה המיידית תוביל לאפשרות לחיים עצמאיים ובטוחים. לצד כל קריאה לאישה לצאת מאלימות צריכה לעמוד התחייבות ציבורית: כשתצאי, יהיה מי שיגן עליך. אנחנו נהיה שם גם ביום שאחרי.
התרעות פיקוד העורף