אחת הבעיות בהליך ההתייעצויות כיום היא הפיכתו למופע טלוויזיוני. מול המצלמות חוזרים נציגי המפלגות על הסיסמאות שהשמיעו במערכת הבחירות. איש אינו רוצה להצטייר כמי שמוותר, מתפשר, או חוזר בו מהבטחה. בשיחה סגורה, ללא מצלמות ומיקרופונים, אפשר לשאול שאלות אחרות: על מה תהיו מוכנים להתפשר? עם מי תוכלו לשבת? האם תתמכו בממשלה מבחוץ? האם קיימת אפשרות לממשלה לתקופה מוגבלת, שתעסוק בכמה משימות לאומיות מוסכמות? אלה השאלות החשובות באמת.
כמובן, יש גבול לכוחו של הנשיא. בסופו של דבר, הפוליטיקה היא גם אריתמטיקה. בלי רוב בכנסת, או לפחות יכולת לזכות באמונה, לא תקום ממשלה. אבל בין ספירת האצבעות ובין הכרזה על מבוי סתום קיים מרחב גדול של יצירתיות פוליטית. לעיתים, דווקא רעיון שנראה בתחילה בלתי אפשרי הוא זה שפותח את הדרך לפתרון.