מה ששמעון פרס ניסה לעשות עם נתניהו ולבני - והלקח להרצוג | יורם דורי

הנשיא הרצוג צריך להשתמש בניסיונו, במעמדו ובסמכותו כדי לבחון גם אפשרויות שאחרים אינם מעזים להעלות בפומבי

יורם דורי צילום: בתיה דורי
עקבו אחרינו
יצחק הרצוג, בנימין נתניהו, גדי איזנקוט
יצחק הרצוג, בנימין נתניהו, גדי איזנקוט | צילום: פלאש 90,מארק ישראל סלם
2
גלריה
ציפי לבני בכיכר הבימה
ציפי לבני בכיכר הבימה | צילום: אבשלום ששוני

אחת הבעיות בהליך ההתייעצויות כיום היא הפיכתו למופע טלוויזיוני. מול המצלמות חוזרים נציגי המפלגות על הסיסמאות שהשמיעו במערכת הבחירות. איש אינו רוצה להצטייר כמי שמוותר, מתפשר, או חוזר בו מהבטחה. בשיחה סגורה, ללא מצלמות ומיקרופונים, אפשר לשאול שאלות אחרות: על מה תהיו מוכנים להתפשר? עם מי תוכלו לשבת? האם תתמכו בממשלה מבחוץ? האם קיימת אפשרות לממשלה לתקופה מוגבלת, שתעסוק בכמה משימות לאומיות מוסכמות? אלה השאלות החשובות באמת.

כמובן, יש גבול לכוחו של הנשיא. בסופו של דבר, הפוליטיקה היא גם אריתמטיקה. בלי רוב בכנסת, או לפחות יכולת לזכות באמונה, לא תקום ממשלה. אבל בין ספירת האצבעות ובין הכרזה על מבוי סתום קיים מרחב גדול של יצירתיות פוליטית. לעיתים, דווקא רעיון שנראה בתחילה בלתי אפשרי הוא זה שפותח את הדרך לפתרון.

תגיות:
ציפי לבני
/
שמעון פרס
/
יצחק הרצוג
/
כנסת ישראל