באוקטובר 2026 מציינות רוסיה וישראל 35 שנים לכינון מחדש של יחסים דיפלומטיים מלאים, אשר סימן את תחילתו של שלב חדש בהיסטוריה המשותפת שלנו.
הזיקה בין גורלותיהם של שני עמינו נטועה בעבר הרחוק - זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל. הקהילה היהודית הייתה במשך מאות שנים חלק בלתי נפרד מן החברה הרוסית, מתולדותיה ומתרבותה. דמויות מפתח רבות שהניחו את היסודות למדינתיות הישראלית, כגון חיים ויצמן, זאב ז'בוטינסקי, דוד בן-גוריון וגולדה מאיר, היו קשורות קשר הדוק לסביבה הלשונית והחברתית-פוליטית הרוסית, דבר שהשפיע על עיצובן כאנשי ציבור ופוליטיקה.
התקופה הטרגית ביותר ובה בעת המאחדת ביותר בהיסטוריה הייתה מלחמת העולם השנייה. הצבא האדום, שבשורותיו לחמו כ-500 אלף יהודים, תרם תרומה מכרעת לתבוסת הנאציזם, לשחרור אירופה ולהפסקת השואה. זיכרון אותה מלחמה, דחיית כל ניסיון לרוויזיוניזם היסטורי, המאבק בהאדרת הנאצים ועוזריהם ובגילויי אנטישמיות נותרים ערך משותף וחשוב של עמי רוסיה וישראל.
הניצחון על הנאציזם יצר את התנאים להקמת מדינת ישראל, אולם תפקיד מפתח בכך מילאה הקמת האו"ם, שבה הוכרע גורל עתידה של האזור. עמדתה של ארצנו הייתה מכרעת: ברית המועצות תמכה בעקביות בהקמתן של שתי מדינות והייתה הראשונה שהכירה בישראל דה-יורה ב-18 במאי 1948. על הכרת התודה של הישראלים לברית המועצות באותה תקופה מעידים ברהיטות דבריו של השליח הישראלי במוסקבה, מרדכי נמיר, שהגדיר בשנת 1949 את הדיפלומט הסובייטי הבולט אנדרי גרומיקו כ"אדם ששמו מוכר לכל תלמיד בית ספר בישראל ".
גם לאחר ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל ב-10 ביוני 1967, ברית המועצות הכירה תמיד בזכות הקיום של ישראל, וכבר בשנות ה-70 נשמרו המגעים בין הצדדים בערוצים סגורים.
ב-18 באוקטובר 1991 חודשו במלואם היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות. מאז החל להתפתח באופן דינמי שיתוף הפעולה בין ארצותינו במגוון רחב של נושאים. גובש סדר יום דו-צדדי איתן והוקמו ערוצי משא ומתן ותחומי שיתוף פעולה יציבים.
כיום, יסוד שיתוף הפעולה בינינו הוא דיאלוג פוליטי אינטנסיבי. בשנת 2025 בלבד קיימו נשיא הפדרציה הרוסית ולדימיר פוטין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שש שיחות טלפון, ושיחה נוספת התקיימה בינואר 2026. הקשרים הבין-משרדיים נשמרים באופן פעיל, לרבות מגעים בין מועצות הביטחון, משרדי החוץ, משרדי ההגנה ושירותי המודיעין. הקשרים ההומניטריים ממשיכים למלא תפקיד חשוב, בין היתר הודות לשני מיליון אזרחים דוברי רוסית המתגוררים בישראל.
רוסיה וישראל אינן מעריכות תמיד באותו אופן את האירועים הבינלאומיים המתרחשים, לרבות הסכסוכים במזרח התיכון ובאירופה. אף על פי כן, אנו מצליחים לקיים דיאלוג פתוח ומכבד. אנו מציינים את גישתה המאוזנת בעיקרון של הנהגת ישראל למשבר האוקראיני, את סירובה להצטרף ל"סנקציות" האנטי-רוסיות ולספק נשק לקייב. מצדה, רוסיה השקיעה מאמצים להפסקת שפיכות הדמים כבר מראשיתו של השלב החם הנוכחי בסכסוך במזרח התיכון. סמכותה של רוסיה ועבודתנו הדיפלומטית העקבית סייעו לשחרור חלק מהחטופים הישראלים מרצועת עזה.
רוסיה נוכחת במזרח התיכון זה מאות שנים, ועובדה זו לא תשתנה לעולם. ארצנו בנתה יחסים בונים ואמינים עם כל מדינות האזור ועם רוב הכוחות הפוליטיים בו. אנו מעוניינים במזרח תיכון שקט ויציב. אנו משוכנעים ששיטות פעולה צבאיות וכוחניות רק דוחקות את בעיות האזור עמוק יותר. אנו מצדדים בפתרון מדיני-דיפלומטי של כל הסכסוכים הקיימים, לרבות שאלת היסוד - ההסדר הישראלי-פלסטיני על בסיס משפטי בינלאומי מקובל בעולם.
אנו פועלים לקדם את הרעיון להקים במזרח התיכון מערכת ביטחון שוויונית, פתוחה ומכילה, שאינה מכוונת נגד מדינות שלישיות ומתחשבת באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של כל מדינות האזור, ובהן כמובן ישראל. איננו כופים על איש את שירותינו הטובים, אך אנו מוכנים לתרום לבניית גשרים בין המדינות המוסלמיות לישראל, כדי למצוא פתרונות מקובלים הדדית לסתירות הקיימות.
אחד התחומים החשובים ביותר בשיתוף הפעולה הרוסי-ישראלי נותר המסחר, שלא נפסק חרף גל חסר תקדים של "סנקציות" בלתי חוקיות שהוטל על ארצנו. היקף הסחר ההדדי עולה כבר כמה שנים ברציפות על 2 מיליארד דולר, וזאת אף שהעסקים פועלים בתנאים שבהם תשלומים ישירים בין רוסיה לישראל אינם אפשריים בשל "זהירותם" המופרזת של הבנקים הישראליים. אנו רואים שאנשי עסקים בשתי המדינות לא רק ממשיכים לגלות עניין בפיתוח קשרי המסחר והכלכלה, אלא גם מוצאים פתרונות בלתי שגרתיים לבעיות הקיימות בלוגיסטיקה, בביטוח ובמימון פרויקטים שלהם.
אני משוכנע שגם לאחר הבחירות הבאות לכנסת, ההנהגה הפוליטית של ישראל לא תצטרף לסדר היום ה"סנקציוני" האנטי-רוסי ותמשיך לקיים עם ארצנו דיאלוג בונה ואמין.
אנו מביטים באופטימיות על סיכויי התפתחות היחסים בין רוסיה לישראל. במהלך 35 שנים עשו ארצותינו רבות כדי ששיתוף הפעולה יוכל לעמוד במבחן הזמן ולהמשיך להתפתח בכל נסיבות שהן. אנו רואים פוטנציאל ניכר להרחבה נוספת של שיתוף הפעולה בנושאים אזוריים ובינלאומיים, ובתחומי הביטחון, הכלכלה, המדע, הטכנולוגיה, הבריאות, התרבות, החינוך, התיירות ורבים אחרים.
בפנינו עוד עבודה רבה לחיזוק נוסף של שיתוף הפעולה הרב-תחומי לטובת מדינותינו ועמינו, ולמען השבת השלום, הביטחון והיציבות למזרח התיכון.
התרעות פיקוד העורף