כנס הוא דבר חשוב. מקצועי או חברתי, הוא תמיד נועד לשתף ידע, לגבש קשרים, לשרת רעיון ולקדם מטרה. לדוגמה, כנס החורף שיפתח בשבוע הבא את מושבה הראשון של הכנסת ה־26. כולנו מקווים שהוא אכן ינוצל על ידי חברי הכנסת המושבעים לדיונים מקצועיים ולהכנת חוקים שייאכפו לטובת אזרחי ישראל כולם.
אבל עוד לפניו, בסוף השבוע הזה מתקיים כנס נוסף, שונה מעט אבל חשוב לא פחות – הכנס העולמי של שלוחי חב"ד. ככל הכנסים, גם הוא מיועד לקהל משתתפים מסוים ומוגדר היטב, ורק המכהנים בפועל כשלוחי חב"ד רשמיים מוזמנים להשתתף בו. אבל בסופו של דבר, שלוחי חב"ד נמצאים כיום בכל מקום ומעורים בכל קהילה, כך שהכנס ותוצאותיו משפיעים ישירות על כל יהודי.
גם בכנס הזה מתקיימות הרצאות וסדנאות של מומחים ואנשי מקצוע – כאן, במטרה להעניק כלים מעשיים לשלוחי חב"ד המשמשים בו־זמנית רבנים, פעילים חברתיים, מנהלי מוסדות חינוך, מגייסי משאבים ועוד. אבל בסופו של דבר, מספיק שתעיפו מבט בשליח חב"ד המוכר לכם כדי שתבינו שאין שום הכשרה מקצועית שמסוגלת להפוך אותו למה שהוא.
גם בכנס הזה מתקיימים דיונים קדחתניים בענייני השעה, וכמקובל מועלות הצעות ומתקבלות החלטות. אבל בסופו של דבר, מלבד הבסיס הרעיוני המשותף לכל שלוחי חב"ד בעולם, אין באמת מנגנון ניהול ואכיפה אמיתי שיכול לחייב ולוודא את קיום ההחלטות, ולמרבה הפלא הוא גם אינו נדרש.
זהו כנסם של המכנסים. מפגש רוחני של נשמות שמתכנסות ומתאחדות מדי שנה כדי לרענן ולחדש את ההשראה הרעיונית הגדולה שהיא הדלק וחומר הבעירה שמניע את המפעל העצום והנפלא של שלוחי חב״ד. מפעל שכיום נראה כה מתבקש ומובן מאליו עד שקשה לנו לדמיין את החיים היהודיים בלעדיו.