המדובר בקמפיין תודעה קלאסי של גוש מדינות "הסדר הישן" כולל איראן-אותם גורמים שניסו לעכב, לעצור ולשים מקלות בגלגלים לאורך כל הדרך אל מול האיום האיראני, עטים כעת על תוצאות הקלפיות כמוצאי שלל רב. המסר שלהם קצר ושקרי: "הבוחר האמריקאי העניש את הבית הלבן על המעורבות במזרח התיכון והמלחמה באיראן".
עובדות מול סיסמאות
בבחירות הנוכחיות הפסידו הרפובליקנים 30 מושבים בסה"כ-נתון העומד בהלימה עם הממוצע ההיסטורי.
ככלל, סקרי עומק ומחקרי דעת קהל בארה"ב, מראים כי העניין של האזרח האמריקאי הממוצע במלחמת איראן ובמדיניות חוץ בכלל הוא נמוך מאוד בהשוואה לנושאי פנים. כאשר שואלים אמריקאים מהי הבעיה החשובה ביותר העומדת בפני המדינה, מדיניות חוץ ומלחמות מעבר לים כמעט לעולם לא נכנסות לחמישייה הראשונה: במקומות 1–3 הכלכלה, יוקר המחיה/אינפלציה, ומחירי הדיור והבריאות. במקומות 4 ו–5 הגירה וביטחון גבולות, פשיעה ומאבקי פנים פוליטיים.
עבור שאר הציבור, הרוב המכריע שנמצא בפרברים ובמדינות המפתח, האירועים במפרץ הפרסי נתפסים כ"חדשות רחוקות" שאינן משפיעות על סדר היומיום. האזרח האמריקאי הממוצע מתחיל להתעניין או לכעוס על מעורבות צבאית בשני תנאים:
מחירי הדלק אכן כואבים לציבור, אך הפיכתם ל"הוכחה שהציבור סולד מהמלחמה באיראן" היא מלחמת תודעה. מסורתית, מדיניות חוץ כמעט לעולם לא מכריעה בחירות אמצע בארה"ב. דווקא נראה שהפסד הבחירות לא נבע מהמלחמה, אלא בחלקו מהכישלון של וושינגטון לנהל את משק האנרגיה הפנימי במקביל.
כאשר סגן הנשיא ואנס אימץ את הנרטיב הזה והודה כביכול שהמלחמה היא סיבת התבוסה, הוא העניק לתקשורת האיראנית את "האשרור הרשמי" לו מייחלים בטהרן. במקום להציב חזית אחידה, אמירותיו הדהדו במפרץ הפרסי כהוכחה לכך שאמריקה כביכול נשברת. כפי שצוין במאמר מערכת חריף ב-Wall Street Journal, קריאתו הפומבית של ואנס לסיים את המלחמה מחלישה תודעתית את עמדת הנשיא טראמפ, מול טהרן.
מחירי הנפט והאינפלציה בארה"ב היו במגמת עלייה חדה עוד לפני המערכה באיראן, בשל חנק ייצור מקומי, הגבלות פנימיות על קידוחים ואינפלציה גלובלית. מתנגדי המערכה באיראן הדביקו באופן מלאכותי בעיה פנימית מבנית על המערכה במזרח התיכון בבחינת מציאת "שעיר לעזאזל". התעמולה של הסדר הישן מציגה תמונה שקרית כאילו הבלגה הייתה שומרת על מחירי אנרגיה נמוכים.
אבל, זהו בלוף תודעתי, המציג תמונה שקרית כאילו ללא המלחמה, מחיר הדלק היה נשאר נמוך. המציאות הפוכה בדיוק: איראן גרעינית, או איראן ששולטת ללא מצרים במצרי הורמוז (דרכם עובר כ-20% מהנפט בעולם), היא פצצת זמן אנרגטית. סחיטה סדרתית של טהרן את עורקי האנרגיה העולמיים הייתה מייצרת משברי אנרגיה קבועים, יקרים וארוכים פי כמה. דווקא מי שמפחד מתנודה זמנית במחיר הדלק היום, קונה זינוק קבוע ובלתי נשלט במחיר הדלק מחר.
הגיע הזמן להפסיק להדהד את התעמולה האיראנית, להציב את העובדות מול הנרטיב, ולהבהיר: מפלגתו של הנשיא המכהן לא הפסידה בקלפי בגלל המלחמה באיראן. היא רק בוחרת להיכנע, לרגע אחד (נחכה להמשך), למלחמת התודעה של איראן. וחבל.