הניצחון הדמוקרטי מעניק כעת לשחיקה הזאת ביטוי מעשי בוושינגטון. טראמפ ימשיך לנהל את מדיניות החוץ האמריקאית, לפקד על הצבא ולהחזיק בסמכות להטיל וטו על חקיקה. בינואר יקבלו הדמוקרטים את ראשות הוועדות, יקבעו את סדר היום הפרלמנטרי ויוכלו לזמן בכירים לשימועים, לדרוש מסמכים ולבדוק עסקאות נשק. הם גם יוכלו לנסות להציב תנאים בתקציבים ובהליכי חקיקה, אף שהצלחתם תחייב התגברות על מכשולים בסנאט ועל התנגדות אפשרית של הנשיא.
מרבית המחוקקים עדיין תומכים בהמשך הסיוע לישראל, אך מתנים את תמיכתם בצעדים מסוימים. במשך שנים יכלו ממשלות ישראל להניח שמחוקק התומך בברית הביטחונית יגבה בדרך כלל גם את מדיניותן. כיום התמיכה בסיוע אינה מונעת מאותם מחוקקים לקדם סנקציות. יוזמת חקיקה נוספת, נגד הרחבת ההתנחלויות, מבקשת להטיל מגבלות על המעורבים בבנייה בהתנחלויות ובמאחזים, ואף לאסור על יבוא מוצרים מהם לארה"ב.
מחיר המלחמה
עד כה אין סימן שהנשיא החליט לעשות זאת. אם טראמפ יגיע למסקנה שהמשך המלחמה מסכן אותו פוליטית, בעוד נתניהו מתעקש על מטרות צבאיות נוספות, הוא יוכל להציג את רצונו בהסדר כהעדפת האינטרס האמריקאי ולתאר את הדרישות הישראליות כניסיון להאריך את המערכה. עבור נתניהו, שייחס לקשר עם הנשיא חשיבות מרכזית בהבטחת חופש הפעולה של ישראל, התפתחות כזאת תהיה קשה במיוחד. הוא ייאלץ לבחור בין עמידה על יעדיו הביטחוניים לבין שמירה על תמיכת הנשיא במהלכיו.
מחיר התמיכה
ביהדות התורה מציבים את הסדרת הפטור מגיוס כתנאי מרכזי למגעים הקואליציוניים. כלפי נתניהו הועלתה גם הדרישה להעביר חוק גיוס בשלוש קריאות עוד לפני פתיחת המו"מ אם וכאשר יגיעו לשלב הזה. אלא שעמדת המפלגה אינה אחידה, וגם בין דגל התורה לאגודת ישראל קיימים הבדלים באשר לתנאים ולהסדר המבוקש.
אבל גם האפשרות של ממשלת אחדות רחבה תיבחן מעתה על רקע הצורך לשקם את היחסים עם הדמוקרטים, שרבים מהם מבקרים בחריפות את מדיניות ממשלות נתניהו. ממשלת אחדות בראשותו עשויה ליהנות מרוב פרלמנטרי נוח יותר ומקשר העבודה הקיים עם טראמפ, אך הרכבה הרחב לא יבטיח שיפור ביחסים עם הדמוקרטים. לשם כך יהיה עליה להציג שינוי ממשי במדיניות שיצרה את המחלוקות עימם, ולא ברור אם נתניהו ושותפיו יהיו מוכנים לכך.
המחיר הפוליטי
הממשלה הבאה תצטרך להחליט כיצד היא מטפלת באלימות המתנחלים, אם היא מוכנה לרסן צעדים בגדה המעוררים התנגדות בקונגרס, וכיצד היא מסבירה לציבור האמריקאי את הצורך בשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. לצד העבודה מול הבית הלבן, יידרשו קשרים רציפים עם הנהגת שתי המפלגות, עם המחוקקים ועם הקהלים שהתרחקו מישראל בשנים האחרונות. תמונה מחויכת בחדר הסגלגל לא תספיק.
בינתיים, ראשי המפלגות בישראל מתווכחים על הדרך להגיע ל־61 ועל מי יישב עם מי. הוויכוח חשוב - בלעדיו לא תקום ממשלה. אבל בבוקר שאחרי הקמתה, מי שיעמוד בראשה יצטרך להתמודד עם מציאות אמריקאית שונה מזו שהכרנו. טראמפ עדיין בבית הלבן, אך הקונגרס כבר אינו בשליטתו, והתמיכה בישראל, שבעבר נחשבה כמעט מובנת מאליה, נעשית עניין שצריך להיאבק עליו. בישראל מחפשים ממשלה שתצליח להשיג רוב בכנסת. מי שירכיב אותה יצטרך לדאוג גם לרוב שישראל זקוקה לו בוושינגטון.
התרעות פיקוד העורף