עיקרון נוסף בספרו הוא לחשוב בגדול. אם ממילא משקיעים מאמץ בעסקה, עדיף לכוון לעסקה גדולה. הגודל מייצר תשומת לב, עוצמה ותחושת הישג. הקונגרס החדש יוכל לחסום את החקיקה שלו ולפתוח בחקירות נגד הממשל. אבל בתחום אחד טראמפ עדיין מחזיק בעוצמה כמעט מלאה: מדיניות החוץ והפעלת הכוח הצבאי. והתחום הזה נוגע ישירות לישראל.
כבר בספטמבר, כשהסקרים הראו שהמלחמה באיראן פוגעת ברפובליקנים, טראמפ נשאל אם הוא מתחרט. תשובתו: הוא לא מאמין במילה חרטה, ואם היה צריך, היה עושה בדיוק אותו הדבר. זו הסלמת מחויבות. ככל שאדם השקיע יותר משאבים, זמן ויוקרה במהלך, כך קשה לו יותר לסגת ממנו. נסיגה מחייבת אותו להודות שההשקעה לא השיגה את מטרתה. לכן הוא מעדיף להגדיל את ההשקעה, בתקווה שהמהלך הבא יצדיק את כל הקודמים.
ההיגיון אומר לצמצם את המעורבות ולהגיע להסכם. אבל טראמפ עלול לראות דווקא בהסלמה את הדרך לניצחון שחסר לו. והוא עצמו רמז על כך. בספטמבר הודה שארצות הברית לא תוקפת את איראן במלוא העוצמה בגלל הבחירות. הבחירות הסתיימו. השיקול הזה כבר לא קיים.
תמיד יהיה לו נתניהו
וזה מחזיר אותנו לנתניהו. לפני שבועות ספורים העניק לו טראמפ תמיכה פומבית חריגה בבחירות בישראל. באותה תקופה דווח על שיחות בין השניים על חידוש המתקפה באיראן, כולל פעולה משותפת. נתניהו רואה במאבק באיראן משימה היסטורית. הוא הקדיש לה עשרות שנים והפך אותה לחלק מהמורשת שהוא מבקש להשאיר.
כבר אז העליתי את האפשרות שטראמפ תומך בנתניהו לא רק בגלל היחסים ביניהם, אלא משום שהוא זקוק לשותף עם מוטיבציה עמוקה להמשיך את המאבק באיראן. אחרי ההפסד, השותפות הזאת מקבלת משמעות חדשה. אם טראמפ יחליט שהוא צריך הישג צבאי גדול כדי לשקם את מעמדו, נתניהו הוא השותף המושלם. אין צורך לשכנע אותו.
ויש כאן סכנה נוספת. האיראנים רואים בתוצאות הבחירות הוכחה לכך שהציבור האמריקאי מאס במלחמה. הם עשויים להניח שטראמפ, שנחלש פוליטית, יחשוש כעת מעימות נוסף. אבל זו בדיוק הטעות שעליה הצביעו כהנמן וטברסקי. מי שנמצא בעמדת הפסד לא בהכרח הופך לזהיר יותר. לפעמים דווקא ההפסד גורם לו לקחת סיכונים גדולים יותר.
טראמפ איבד חלק משמעותי מכוחו בזירה הפוליטית האמריקאית, אבל נותר בידיו כוח צבאי עצום. ולצידו עומד נתניהו, שרואה בהמשך המאבק באיראן הזדמנות להשלים משימה של עשרות שנים. לפני הבחירות טראמפ היה צריך להיזהר שלא להפסיד בגלל איראן. עכשיו הוא עלול להרגיש שהוא צריך לנצח באמצעותה.
ומבחינת ישראל, המשמעות היא שההחלטה על המשך המערכה באיראן עלולה להיות מושפעת גם מהצורך של הנשיא האמריקאי לשקם את מעמדו הפוליטי. כי כשהאיש שבנה את כל הזהות שלו סביב ניצחונות מפסיד, השאלה היא לא רק מה הוא יעשה כדי לנצח שוב. השאלה היא איזה מחיר הוא יהיה מוכן לשלם, ומי עוד ישלם אותו יחד איתו.