בחירות אמצע הקדנציה אינן קשורות לנשיא. לפי המסורת האלקטורלית האמריקאית, התוצאות מוכיחות הלכי רוח של שביעות רצון או אי־שביעות רצון מתפקוד הנשיא, אך הן אינן משפיעות על סמכויותיו כנשיא. גם התוצאות השבוע - תבוסה טוטלית של מועמדים רפובליקנים במעוזים רפובליקנים במדינות מרכזיות - לא ישנו את סמכויותיו של הנשיא טראמפ. הוא כבר הצהיר ש"יקבל את התוצאות", והוסיף וטען ש"אילו היה מתמודד בעצמו, היה מנצח".
פרשנים בוושינגטון נחפזו להגדיר את תוצאות בחירות אמצע הקדנציה כתחילת הסוף של הנשיא טראמפ. זה נכון, אבל לא מדויק. התוצאות הן סימן לאמצע הסוף, לא לתחילתו. בכל סקרי דעת הקהל שהתקיימו בארה"ב בחודשים האחרונים, ובמיוחד בשבועות האחרונים, שיעורי שביעות הרצון מתפקודו של טראמפ היו בשפל כמעט חסר תקדים בתולדות נשיאי ארה"ב. 31% בלבד מהנשאלים הביעו שביעות רצון מתפקודו. מאז ריצ'רד ניקסון ושערוריית ווטרגייט לא ספג נשיא אמריקאי עלבון ושפל כאלה.
אחד הכישלונות של הנשיא טראמפ, שלהערכת פרשנים גרם להפסד הצורב של הרפובליקנים בבחירות השבוע, הוא יוקר המחיה המאמיר, שמתבטא בהעלאות מחירים של מוצרי יסוד. האמריקאים גם כועסים על המשך המלחמה נגד איראן, שלפי הצהרותיו של טראמפ - אין ולא נראה לה סוף. האמריקאים מלכתחילה לא אהבו את העימות הצבאי נגד איראן. בסקרי דעת הקהל מתברר שהם גם לא מבינים את המלחמה הבלתי נלחמת נגד איראן, אשר גרמה וגורמת להעלאת מחירי הדלק, שהוא ה"דם" הזורם בעורקי האמריקאים.
אחרי שנתיים בבית הלבן אין לנשיא טראמפ אף לא הישג משמעותי מיוחד שמשפר את חיי היומיום של האמריקאי הממוצע. תוצאות בחירות אמצע הקדנציה אינן משפיעות כאמור ישירות על סמכותו, אך הפעם זה שונה. להפסד שספגו הרפובליקנים תהיה השפעה על סמכויותיו, וליתר דיוק - על יכולתו לבצע מעשית החלטות. הוא ימשיך ליזום ולהודיע על מהלכים ותוכניות, אבל קונגרס בשליטת הדמוקרטים יפריע לו לא רק בבלימת אישור החלטותיו, אלא גם באופן יישומן המעשי אם יאושרו.
כך או כך, תוצאות הבחירות של אמצע הקדנציה אינן אולי בדיוק לפי רצונה של ישראל, אבל יש סיכוי להפוך אותן להתפתחות חיובית ומועילה לישראל. הסיכוי הוא בירושלים – בשינוי מהפכני בהרכב של הקואליציה והממשלה.
התרעות פיקוד העורף