פרשת ילדי תימן: "אף ילד לא נחטף, רבים היו חולים ונקברו ללא נוכחות ההורים"

במסגרת עליית מרבד הקסמים הגיעו קרוב ל־50 אלף יהודים מתימן לישראל. מרביתם, כ־35 אלף, הגיעו במהלך שנת 1949 מותשים וחולים לאחר הליכה קשה מתימן דרומה אל מחנה המעבר חאשד שבאזור עדן. רבים מהם נפטרו בדרך, במיוחד הילדים. הצוות הרפואי הקטן בחאשד התקשה להתמודד עם המצב הנורא ונאלץ גם לתפקד כחברה קדישא.

בישראל היו אנשים מקרב קובעי המדיניות שהתנגדו להעלות את התימנים לישראל. ביניהם היה שר הפנים הראשון יצחק גרינבוים, שטען כי העולים מתימן רק יכבידו על המדינה הצעירה. מי שהחליט על עלייתם בסופו של דבר הוא ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון. הוא טען, בין השאר, כי הילדים התימנים "מתים כזבובים", כלשונו, וחובה להביאם עכשיו. כך עלו יהודי תימן כאשר רבים מהם היו מותשים וחולים וילדים רבים נפטרו בסמוך להגיעם ארצה זמן קצר לאחר שנקלטו במחנות העולים. העולים הופנו למחנות בעין שמר, בעתלית, בראש העין ובבית ליד.

בעקבות תנאי המגורים הקשים במחנות האוהלים הופרדו לעתים קרובות הילדים מהוריהם והועברו למבנים מוצקים, או לבתי חולים מאולתרים במחנות, כדי לתת להם תנאים טובים יותר.

בניגוד למה שטוענים, הילדים התימנים אינם בין החיים ויותר מ־90% מהם נפטרו. זאת ועוד, בניגוד ל״נרטיב התימני״, לא הייתה נכונות ורצון מצד ותיקי היישוב - קרי משפחות אשכנזיות - לאמץ ילדים תימנים. הילדים האלו שהיו כהי עור נחשבו לפחות אינטליגנטים. מדובר בתקופה שבה היו סטיגמות ודעות שליליות וגזעניות לגבי עולי ארצות האסלאם בכלל ולגבי עולי תימן וילדיהם בפרט.

הדרישה שמועלית לאחרונה לגילוי מסמכים ופרוטוקולים מתייחסת בין השאר לעדות בת שלושה ימים שמסרתי בפני ועדת החקירה הממלכתית ב־1996. כשעה וחצי מתוך העדות ניתנה בדלתיים סגורות כיוון שהצגתי מסמכים של המוסד שסוכניו ערכו חיפושים בצפון אמריקה, מאחר והייתה שמועה שהילדים נחטפו ונמכרו ליהודים אמריקאים. בין היתר הצגתי מסמכים מסווגים שלא נחשפו בשל צנעת הפרט.

לגבי רוב המסמכים והפרוטוקולים האחרים של ועדת קדמי, אין לדעתי בעיה ביחס לפרסומם כל עוד שומרים על כללי צנעת הפרט. אלא שאותם פעילים, שדורשים חשיפה של כל הפרוטוקולים לא יבואו על סיפוקם מאחר והם רוצים הודעה רשמית של מדינת ישראל, שהילדים התימנים לא נפטרו, אלא נחטפו ודבר כזה הם לא ישיגו כי לא היו חטיפות כאלו.

הכותב הנו מרצה להיסטוריה פוליטית של מדינת ישראל באוניברסיטת בר אילן וחוקר את פרשת ילדי תימן הנעדרים במשך כ־35 שנים.