התגובה הישראלית נועדה להעביר מסר ברור לחמאס. ראשית, חמאס הוא הריבון ברצועה, וככזה עליו להשתלט על הארגונים הסוררים ולמנוע ירי מסוג זה. שנית, למרות שינוי המדיניות, לישראל אין כוונה לשבור את הכלים וליצור הסלמה. לכן, למרות מספר המטרות שהופצצו, התקיפה הייתה מידתית ומספר הנפגעים בצד השני היה נמוך.
סביר להניח כי בבסיס הערכת המצב הישראלית עומד המצב האזורי, שבו חיזבאלה מסובך עד צוואר בנעשה בסוריה ולא יוכל לפתוח חזית נוספת. מאידך, מצרים רואה עם ישראל עין בעין את המצב בעזה, והפיוס עם טורקיה מרחיב את הפרויקטים שעתידים לשקם את הרצועה. לחמאס יהיה הרבה מה להפסיד אם יחליט לשבור את הכלים ולהסלים את המצב. נוסף על כך, לנוכח תקיפות הטרור של דאע"ש באירופה, קיימת הבנה בעולם המערבי כי תקיפות טרור על אזרחים מחייבות מענה, כך ששימוש בכוח כשהוא נעשה באופן מידתי כאקט של הגנה עצמית, הוא נכון.
תגובתה של טורקיה אינה צריכה בשלב זה להפריע למדיניות התגובה של ישראל. טורקיה תמשיך לגונן על חמאס כבעל ברית אידיאולוגי. התגובה הטורקית שמפעילה כוח בלתי סביר כנגד מתנגדי משטר ארדואן לאחר ניסיון ההפיכה, מתקבלת בעולם באופן ביקורתי, ולכן השפעתה של אנקרה על דעת הקהל בעולם אינה משמעותית. תהליך הפיוס עם ישראל יימשך, ולמרות מחאתה של טורקיה - תוכנית השיקום הטורקית בעזה תימשך על פי מה שסוכם בהסכם הפיוס.
התגובה הישראלית היא גם מסר חשוב לחיזבאללה ולמשטר הלבנוני, ומבהירה את אחריותו של הריבון לפעולות טרור המבוצעות משטחו. פעולה צבאית של חיזבאללה תיענה על ידי ישראל בפגיעה משמעותית במטרות תשתית בלבנון, אם וכאשר יבוצעו משטחה פעולות טרור על ידי חיזבאללה.
ישראל צריכה להמשיך באופן עקבי בקו ברור ונחוש שבו היא מגיבה לכל פעולת טרור כנגד הריבון שמשטחו מבוצעת פעולת הטרור. אם חמאס מבקש סמכויות של ריבון, עליו לדעת כי עם הסמכות באה אחריות למנוע פעילות כנגד אזרחי ישראל משטח הרצועה. סביר כי מענה מהסוג הזה יקבע את כללי המשחק מול כל המדינות שלהן גבול משותף עם ישראל.
התרעות פיקוד העורף