היכל המשפט החדש במערב ראשון לציון הוקם בצמוד לשכונת רבי קומות של משפרי דיור הנקראת "קריית ראשון", ובה פועל מרכז מסחרי קטנטן עם מכבסה, פיצוצייה וחנות פרחים תמימה למראה. מאז אכלוס השכונה משמש המרכז המסחרי נקודת מפגש לעבריינים צעירים מהקריה ומשכונות סמוכות, שהרכיבו חוליות רצח שחיסלו אלה את אלה.

בחודש אוגוסט הגישה פרקליטות מחוז תל אביב נגד כמה משורדי גל החיסולים סדרת כתבי אישום, המבוססים על חקירה 1131 של יאחב"ל בשיתוף היחידות המרכזיות של מחוז תל אביב ומחוז מרכז. באמצעות שני עדי מדינה מהליבה של "כנופיית הפרחים" פענחו החוקרים חלק ניכר ממעשי הרצח שמיוחסים לצעירי קריית ראשון בשנים 2011־2012. לא כל הפענוחים הבשילו לכדי אישומים, בין היתר משום שעדי מדינה "חסינים" היו מעורבים ברציחות עם אחרים, שבעצמם חוסלו מאז.

במשטרה יודעים שחרף עשרות החיסולים והמעצרים של הקודקודים והחיילים מארגוני הפשע אברג'ל ומוסלי, בזירת ראשון לציון נמשכת הפעילות של "כנופיית הפרחים" בהרכבים צעירים יותר, ובהכוונה של קודקודים שחלקם מרצים עונשי מאסר ואף כאלה שנמלטו לחו"ל. רק השבוע נעצרו עוד שש דמויות מראשון לציון וסביבותיה בחשד למעורבות במעשי רצח שנחקרים עדיין, ובניסיון לחסל את עד המדינה המרכזי בתיק 1131 המכונה "שוורצמן" - רוצח קר רוח שחצה את הקווים רק כאשר הבין שהפך ליעד החיסול הבא של חבריו מ"כנופיית הפרחים".

סיפורי הרציחות ניזונים עד כה בעיקר מפירורים רשמיים שהמשטרה הפיצה בכתבי אישום אשר רב הנסתר על הגלוי בהם, והתוצאות בהתאם. ראו משפט הזרוע המבצעית של ארגון מוסלי שקרס לאחרונה כאשר התברר כי עד מדינה, שהודה בשלושה מעשי רצח משלו, העליל על נאשמים מארגון מוסלי את רצח בר כהן מ"כנופיית הפרחים". כעת מתחילים להבין בפרקליטות שעד המדינה הזה לא יצליח להגן במשפט על העדות שלו גם לגבי הרצח הכפול של אוהד פרנקו ודניאל סמרה המכונה "סאיו", מנהיג "כנופיית הפרחים".

גל החיסולים בכיכובם של נערי קריית ראשון קצר כמה כותרות וסינקים טלוויזיוניים חפוזים, אף שהוא אמור להיות סיפור קאלט פלילי ישראלי דרמטי ועצוב מאוד. בזמן שמנהלות התוכן בערוצים ובעיתונים שקועות עד צוואר הפריים טיים המזופת בתוכניות ריאליטי ולייף סטייל דביקות "לכל המשפחה", ומצנזרות את המציאות העבריינית בנימוק שחוק של אנטי־גלוריפיקציה, בחור צעיר מראשון לציון מסרב להשלים עם כך שגיבורי נעוריו הלכו לעולמם בלי שיפורסם הסיפור המלא שלהם. במיוחד הוא תקוע עם הסיפור של ג'ורדן אזולאי ובר כהן, שבחייהם ובמותם, בגיל 20, לא נפרדו.

כבר כתבתי פעם את המטאפורה על כך שהמדיה הישראלית מתחרמנת מטוני סופרנו האיטלקי הניו יורקי, אבל סולדת מטוני דומרני האתיופי האשקלוני. בטוחני שקוראי "מעריב־סופהשבוע" יקראו את הסיפור על צעירי ראשון לציון בשקיקה. הנה הוא לפניכם, כפי שלא סופר מעולם על ידי אדם חופשי מהצד השני.

חינוך מיוחד

"הכרתי את ג'ורדן בבית הספר לחינוך מיוחד ארזים בראשון לציון", מספר גולן (שם בדוי), עבריין מהשכבה הצעירה בראשון לציון, שלדבריו כבר אינו מתלבט בנוגע לסיום הקריירה הפלילית הקצרה שלו לנוכח החיסולים והבגידות שמאחוריהם. "הייתי קטן ממנו בכמה שנים והוא אהב אותי כזה, היה שומר עלי בבית הספר, שהיו בו מלא ילדים בעייתיים". הוא מזכיר כעשרה שמות של תלמידים שהפכו לעבריינים, והבולטים הם האחים שון ודין קסנטיני מחולון, המוגדרים כצוות חיסול בשירות הקואליציה של ארגון מוסלי וערן חייא. אח אחד עצור על הנחת מטען חבלה ביבנה והשני מבוקש על ידי ארגון פשע מרמת גן.

"ג'ורדן גר בשיכון המזרח רוב חייו, והיה מסתובב שם עם סאיו ואחרים. כשההורים של סאיו עברו לקריה, הוא הביא איתו את ג'ורדן ואת בר כהן, ואז נצמדתי אליהם, הייתי יושב בפרחים עם ג'ורדן, בר, סאיו, עמית (צביקה) פוגל, בועז אדרי, ניר ועקנין, דודו אמויאל, נואל אברג'ל, רועי ניר, נהייתה שם קבוצה של איזה 20 חברים. אם לא גדלת בקריה, לא היית חלק מהחבורה. היו נדירים שצורפו לגרעין הזה, אחד מהם הוא דניאל זרוג מחולון שהסתכסך אחרי זה בכלא עם ג'ורדן. היו גם בחורים טובים כמו יצחק אברג'ל, אייבי אברג'ל, מוטי חסין, שלומי ניאמצ'יק, אבל הם היו חברים בקטע של עסקים, לא חלק מהחבורה.

"החבר'ה מהקריה היו באים על עבריינים קטלנים, כאלה שלא יתלוננו עליהם, חוטפים אותם לשדה וקושרים אותם עד שהתחייבו לתת כסף. הם לא פחדו, לא עניין אותם עם מי הם מסתכסכים, הם ישר דקרו, רצחו. אם בר כהן היה נשאר בחיים הוא היה העבריין הכי גדול בראשון. הוא היה בחור מאוד חכם שלא ראה אף אחד ממטר, בגיל 18 הוא כבר היה עבריין מסוכן אחו שרמוטה, כולם פחדו ממנו".

ההורים שלו נמנעים מלדבר, מה היה הסיפור שלו?
"ההורים שלו ממש אנשים טובים, נורמטיביים, כמו ההורים של כולם שם, כמו ההורים שלך ושלי. גם בר היה ילד טוב עם חברים טובים משכונת שקמה, שיער ארוך כזה, בחורות, מוזיקה. בגיל 15 בערך הוא בא עם סאיו לקריה ונהיה חבר של ג'ורדן, שראה אותו קרבי עם פוטנציאל. כשג'ורדן נכנס לבית סוהר לנערים, בר בחוץ עשה דברים חזקים לבד, הסתובב עם הבכירים מהפרחים, עם סאיו, דודו אמויאל, עד שגם הוא נכנס לבית סוהר. הוא ישב בכלא אופק לנוער וגם בכלא רימונים, שם היה אגף שכולו קריית ראשון, מי שהיה מדבר איתם היה נשחט".

ילדים מושפעים.
"ילדים מושפעים אולי בשפה שלכם הנורמטיביים, בשפה של הפשע הם לא היו מושפעים. הם היו פושעים, לא גנבים של רכוש וסמים, רק חאווא ופרוטקשן. הם היו באים על סוחר סמים, מלווה בריבית, מהמר, בעל קלוב והיו מודיעים לו, 'אתה קנוס חצי מיליון ותעשה עם זה מה שאתה יודע'. המקרה הכי מפורסם זה רפי הדתי, שהיה הצ'יינג' של יצחק אברג'ל ודומרני. פיצצו אותו מכות בארומה, וכשהוא לא שחרר כסף ג'ורדן ובר ירו על הבן שלו, שהעז לדבר עם חברה של ג'ורדן. ככה זה התגלגל, וכולם פחדו מג'ורדן ומבר".

בר עבד גם בהלוואות?
"בר לא היה מלווה ולא עבד עם מוסלי או עם אברג'ל, הוא היה קבלן גבייה בשם עצמו. יש כאן בלבול גדול כאילו החבר'ה מהקריה היו חיילים של יצחק אברג'ל. הם היו חברים, לא חיילים. כשיצחק היה בחוץ הוא היה יושב הרבה בפרחים, היה לו קשר חברי עם כל אלה, ג'ורדן מהכלא היה מדבר עם יצחק בחוץ בשיחות ועידה. פעם ג'ורדן דקר את פרנסואה אבוטבול (המנוח) בפוסטה סתם ככה. אמר לו 'זה בשביל יצחק', ודקר אותו. ג'ורדן היה פסיכופת, אם הוא היה חי, כל העיתונים היו חוגגים עליו".

אז אתה רואה מה הסוף של כל המסוכנים?
"מה נעשה, אחי... ג'ורדן ובר היו חברים שלי, הייתי מסתכל עליהם בגאווה, אחי, אבל אתה מבין מה הם עשו בסוף לג'ורדן? כיפה אדומה. סאיו עמד מאחורי כל התוכנית לחסל את ג'ורדן שהתחיל לעבוד עם שי מוסלי. בועז וצביקה ועד המדינה שיחקו לו אותה שהולכים להוריד את דניאל זרוג, זה ששפך עליו שמן רותח בבית הסוהר. הם אמרו לו, 'רצית לעשות את זרוג? יאללה בוא נעשה את זרוג'. ירדו לי דמעות כאשר קראתי מה עד המדינה סיפר, איך הוא חנק את ג'ורדן לפני שהוא ושמוליק דוד רצחו אותו בידיים, עם אבנים בראש, ואיך ג'ורדן שאל אותו 'אבל למה, למה'. בן זונה".

רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL

"לא פחדו. ישר דקרו, רצחו": הצצה נדירה לעולם העברייני בראשל"צ

הפרסומים על שורת הרציחות בעיר ניזונו עד כה מכתבי אישום רשמיים. בחור צעיר שמסרב להשלים עם הירצחם של גיבורי נעוריו העבריינים מספר את סיפורם. חלק א'