תיאוריית הקשר: משפטו של אלאור אזריה הוא חלק ממאבק האליטות

אחרי סיכומי התביעה, נשאלת השאלה: אם החייל היורה היה אוהד מכבי תל אביב ומצביע מרצ, ולא ימני אוהד בית"ר, האם גם אז היו עוסקים במניע שלו?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אלאור אזריה
אלאור אזריה | צילום: פלאש 90

מדוע? ובכן, מחנה שלום לא מתנהג בגזענות כלפי חצי מהאוכלוסייה, ומחנה לאומי לא שותק כאשר הורסים בתים ומגרשים אנשים מביתם בתחומי הקו הירוק.

אז מה בכל זאת קורה כאן? ובכן, יש משחק פנימי בתוך האליטה, וחלק מזרועותיה רוצות יותר שליטה והן נאבקות אחת בשנייה. לדידי, אין הבדל בין אהוד ברק לבין בנימין נתניהו - שניהם לא רואים את הזקנים, העניים, הנשים, האתיופים והפריפריה. שניהם חושבים על הלבן, האליטיסטי והעשיר. אותה אליטה, שדאגה במשך שנים לחנך את האוכלוסייה לקווים לאומיים, לאומניים דתיים ומשיחיים, קצת נרתעת כיום כשהיא רואה את התוצאות.

מה הקשר למשפט אלאור אזריה? ובכן, במשך שנים הצבא סיפק את אחד מהמקורות הכי יציבים להמשך שלטונה של האליטה, והכל זרם על מי מנוחות. אולם בשנים האחרונות מאבד הצבא מיוקרתו, וכחלק מהתהליך בני האליטה מגיעים פחות לתפקידים מרכזיים, ותפקידים רבים יותר נתפסים בידי בני הפריפריה. אותם בני פריפריה לא היו מגיעים לתפקידים אלו אם הצבא היה משמר את יוקרתו בעיני החברה הישראלית.

התהליך משפיע גם על היחס לצבא. כשבני הפריפריה מאכלסים את השורות הבכירות של הצבא ויש עמימות של סטטוס ותפקיד - נוח לאליטה מדי פעם להשתמש בחיילים כבובות במאבקה על השליטה במדינה. ראו מקרה אלאור אזריה. עכשיו אנחנו מגלים כי בסופו של המשפט התביעה מדברת על מניעים. לא עובדות, לא ראיות, מניע.

תגיות:
צה"ל
/
אלאור אזריה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף