אני רק שאלה: אוסף קושיות משבוע קשה במיוחד

אני רק שאלה לרה"מ ולשאר השרלטנים שמקיפים אותו בג'וב כזה או אחר: מספרים לנו שהצוללות שבונים בשבילנו הגרמנים הן נשק יום הדין. אם יקומו עלינו עמלק, שונם (גם אני, כמו דוביד'ל המלך, חולם על אבישג), היבוסי ושאר החולירות, הצוללות יאזנו את מאזן האימה. יופי, אז כאן יטוגנו מאות אלפי אזרחים, כולל נשים וטף, ואצל עמלק וחבריו יהפכו מיליונים לאפר. ביג דיל. הרי לא נהיה כאן לספור את מתינו ו/או את מתיהם. אבל אם יש לנו בקניפ'ל חצי מיליארד יורו לצוללת אחת, לא כולל שכרו של המתווך ופרקליטו של רה"מ, למה לא היו בקופה הצמוקה כמה לירות סוריות דפוקות כדי למגן את כל הרק"ם שלנו? מדוע היה חייב אל־צבאות־אדוני לשלוח את טובי בנינו הלוחמים בנגמ"ש עם דופן בעובי של ג'יפ האמר ממוצע לשג'אעייה? למה לא היו כמה גרושים ל"מעיל רוח" לטנקים ולנגמ"שים? מדוע לוחמי גולני לא קיבלו הגנה הולמת משר הצבאות שלנו, הגיבור בן האלמוות, אדון נתניהו? למה הוא עוסק בנשק יום הדין, במקום לדאוג שיהיה ציוד מגן הולם לבחורים שאותם שלח להתקוטט עם כנופיה בעזה, שמונהגת בידי חצי בנאדם בלי רגליים ויד? אין תשובה, נכון?

איך זה שאנחנו כאלה גאונים בסייבר בצבא, אבל בסוף נשרפים לנו שבעה לוחמים בנגמ"ש עתיק יומין, ועוד חללים ממרכבה סימן 2, כי אין כסף לשכן את הלוחמים במרכבה סימן 4? כן, ביבי יסביר לכם, כי הוא הרי מר ביטחון. אבל בגדול, גם בקטן, הוא מר ביטחון כלכלי (לכאורה, רק לכאורה) של בן דודו, דוד שמרון. ועכשיו אין ברירה, אז תהיה חקירה ויתברר בה שביבי ידע, אבל רק קצת. ועל קצת אי אפשר להעמיד לדין. והרי אין מה לעשות, היממה, גם לפי ההלכה של הבית היהודי הלבן, כוללת רק 24 שעות, ו־א־נ־י ש־ו־א־ל: כמה שעות בכל יממה יקדישו מלכנו, אדוננו וערימת הסנג'רים שאנחנו מממנים לו להכנה לחקירה, להתנהלות החקירה, ולהכנה למשפט הקרב ובא? תשובה: די להיות אידיוט. הרי המלך טען: "אין כלום ולא יהיה כלום". בסדר, הפנמתי.

הא, הבנתי. שלי סטילטו־סכינאי עוד לא החליטה אם לרוץ לראשות ההסתדרות, ולא כדאי לריב עם האיגודים המקצועיים. אז רק תגידו, שנדע ונפסיק עם הציפייה המתוחה, שבינתיים מתבטאת בקריסת המניה (כסף קטן של 150 מיליון) והפסד ישיר בקופה של כ־30 מיליון דולר. או שלפחות תזהירו את הציבור שלא יטוס באל־על, כי א. הנהגים של המטוס מאוד חולים, מאוד, זו ממש מגיפה; ב. אין מקום במחלקת עסקים, כי הנהגים שסיימו משמרת אחרי בילוי בבנגקוק, בהונג קונג ובארה"ב מאוד עייפים מהבילוי, אז הם נחים שם. אז מה יהיה, ווייבערס? לא נשמע אתכן?

אין ספק בכלל שאתה ראוי להיות מצביא גדול. רבצ"ר קטן עליך. לפחות סגן רמטכ"ל. השבאב בצבא יתייחסו אליך כמו לגורו, והשירות בשטחים יהיה כמו הטיול של אחרי השירות לגואה. ואז לא ייסעו לגואה, ולחיליק מגנוס ולצוותי החילוץ שלו לא תהיה פרנסה. אופסי. רגע, עוד דבר קטן. מה אומרת ההלכה שלך על מחבלים? גם להם מותר לאנוס יהודיות? כי הם גם בקרב, ואם הם יתפסו איזו תומכת לחימה כמו פרמדיקית, רופאה מוטסת, חיילת בקרקל, או לוחמת מג"ב? אז מותר למוחריבין לאנוס את בנותינו? או שרק ליהודים מותר? רב'ה, אני רוצה להמתיק איתך סוד: בעוונותי, הייתי במילואים ביחידה של חיילים דרוזים. הם יודעים, הדרוזים, שמותר לנו, היהודים, לאנוס את בנות המשפחה שלהם בסוריה ו/או בלבנון? או שההיתר מוגבל רק לסוניות או שיעיות? תענה לי, כבוד הרב, כי החבר שלי חטיב שואל. הוא בן 52 ועדיין משרת כרס"פ במילואים. מפגר, נכון? אמרתי לו כבר. שאלה אחרונה, ודי: ויתרת כבר על המינוי לרבצ"ר? בשביל מה אתה צריך את זה, עם כל ההומואים והלסביות בצבא? זה לא טוב לאמונה. אתה לא חושב כמוני? האמת היא שאיני ממש מודאג מהמינוי שלך בצה"ל, אני יותר מודאג שלאחריו תמונה לרב ראשי בק"ק ישרואל. ועם המינוי הזה יהיה לי קשה, מאוד.

מים: עולה השאלה מהיכן ניקח מים לסופר־טנקרים שיהיו כאן. אז אנחנו אימפריה בהתפלה, אבל לא כדאי לשאוב את כל רצועת החוף, כי אז לתשע הצוללות לא יהיה היכן לעגון. בשלב ראשון, כדאי לחסל את הכנרת. היא מטרד, היא גם נראית נורא. אז כדאי לשאוב מהאגם הדוחה הזה, ואת מה שיישאר מהמים - להזרים לים המלח. אז אולי יהיה פלא טבע אחד בעולם שהצלחנו להציל ולא להשמיד. בכל זאת, הפלא הזה מסמל סוף תקופה בחיינו: כשנוצר, הבנות של לוט עשו שימוש חריג באביהן. מאז ישנם אבות יהודים טובים, חלקם מאמינים אפילו, שתוקפים ואונסים את בנותיהם. זה גם כלכלי, הים המלוח. כל חולי הפסוריאזיס בעולם יבואו לכאן, עם פרוץ השלום שהחתן של דונלד יארגן. כדאי שרה"מ יחשוב על זה בקול, ושעו"ד שמרון רק ישמע ואולי אף יממש את הרעיון למיזם כלכלי קטן, אבל עם עמלות גדולות.

די לרמאות: קראתי כמו כל הפלבאים כאן על אחוז הגיוס הגבוה בעיר מודיעין. אז כפיים לילדים הטובים, בניגוד לילדי השמאל המטונפים שגרים בעיר התועבה תל אביב. אבל מודיעין היא במקרה הטוב 20% מאוכלוסיית עיר החטאים. בתור אב ששתי בנותיו התל אביביות שירתו שירות מלא בצה"ל, בניגוד לרוב מוחלט של בנות הציונות הדתית הקדושה מתוצרת הבית היהודי הלבן (בנותי הן מזרחיות מצד האם, אז אני מתנצל מראש בפני אורי אריאל, סמוטריץ' ונפתלי הגבר, על היותן בנות תערובת, רחמנא ליצלן). אני רק שאלה: מהיכן מגיעים יותר חיילים וחיילות? ממודיעין הקדושה והנהדרת, או מתל אביב המטונפת והשמאלנית?

אל תתגייסו, חלאות: שמעתי איזה רב'ה של איזו מכינה צבאית, פסולה ומיותרת, שלא יתיר לחניכיו להתגייס לצבא שיש בו לוחמות. א. הלוואי, שלא יתגייסו, אין לנו צורך בהם; ב. לא שמעתי הסתייגות של איילת שקד, אבירת הדמוקרטיה, על אמירה מטונפת זו; ג. אני רק שאלה לשר הביטחון: מדוע אני ושכמותי חייבים לממן 62 מכינות שמייצרות אזרחים מפלים שמגדירים אישה בחסות "תוירה" שהמציאו לעצמם, רק כרחם לייצור ילדים? הרי כל אותם בוגרי ישיבות ההסדר משרתים שליש שירות צבאי, תרומתם פחותה ונחותה מזו של כל חילוני בזוי כמוני, שנאלץ לשרת שירות מלא. אז אולי הגיע הזמן לבטל את המפגע הזה, שעלול ליצור כאן עוד מחתרת יהודית רצחנית?; ד. אולי הגיע הזמן שאותם לוחמים נועזים, בני ישיבות ההסדר, יאבטחו את בתיהם מעבר לקו הירוק, ובנו, החילונים, יעשו שימוש יעיל לאבטח את שאר המדינה? כי הרי יוצרים כאן מדינה בתוך מדינה. לפחות תתייעלו. אל תגישו לנו רק את החשבונות לשלם.

התאגיד: העייסק הזה חי או מת? אומרים לנו ג'מעת האקסל שהשיקום של רשות השידור יעלה 370 מיליון שקל. והתאגיד? זה בחינם זה? זה לא עולה כסף? זה מן יורד מהשמיים? לא כדאי לבטל את השידור הציבורי לאלתר, ובכסף שייחסך לרכוש מכונות הדמיה כדי שהתושבים לא יצטרכו להמתין לתור חצי שנה? לא יותר עדיף? ויש לי גם בשורה לכל לוחמי השידור הציבורי שמועסקים בשידור הפרטי. אם בעקבות הקמת המפגע הזה ייפגע הרייטינג הקדוש בגופי השידור המסחריים, ובעקבות הפגיעה תרד ההכנסה מפרסומות, הם ישלמו על כך בשכרם. הרי הבעלים של ערוצי 2 ו־10 לא יביאו כסף מהבית יותר מאשר הם מביאים עכשיו כדי לשלם את שכרכם. השתכנעתם? כי אני כבר מזמן השתכנעתי.

כיפוש ואני: אנחנו מתקשרים רק בוואטסאפ: חיים שלי, הצדיק כבר ילד גדול. נא להסביר לו שאביו הקשיש עובד גם בלילה, לעתים עד שלוש וחצי לפנות בוקר. אי לכך ובהתאם לזאת, הריבים שלך ושלו על איזו חולצה ללבוש לגן פוגעים בשינה שלו בשעה שבע. יתרה מזאת, לשלוח את הילד להעיר את אבא כדי שירכוס את כפתורי החולצה זו עבירה שהתגובה "נעשה בתום לב" אינה הולמת את חומרתה. תודה לך.

"מאמי, כדאי שתפנים את זה, אתה גר עם ילד. שום דבר לא נעשה בכוונה תחילה".

ברור, כמובן שברור. אבל אני מבקש שזה לא ייעשה, ואז לא אכפת לי באיזו כוונה זה נעשה. אגב, הפקדתי לך צ'ק לחשבון. אפשר קצת חמימות?

"איזה רגשי!!! מתי יהיה לך ביטחון עצמי? רק לצעוק ברדיו אתה יודע. על כל דבר אתה מחפש אישור והערכה. אז אני אגיד לך מראש: אתה מדהים!! אתה מלך!! אין עליך, אתה כוכב. איך הייתי? מספיקה החמימות הזו?".

בטח, כפרה, אני מרגיש עכשיו ממש אהוב. לא ידעתי שיש בך את זה. באמת כתוב בשיא הרגש.

"אני יודעת, השקעתי. מאמי, קבעת תור לאורתופד? כי אם אני אגלה תוך חמש דקות שלא קבעת, ואתה כרגיל משקר, אני קובעת ואני באה איתך".

לא צריך, באמת שלא. מחכה שהארקוקסיה יעבוד, אהרל'ה המליץ בחום. הוא בולע את הכדור כמו אם־אנד־אם.

"אהרל'ה? זה הרופא המומחה שלך? טוב, אני קובעת תור".

לא, חכי קצת, תני לכדור לעבוד.

"זה עצם, זו לא נזלת. כל הלילה אתה גונח, ושתי כריות בין הרגליים לא מרפאות מפרק. אפילו אני, המרוקאית מההרים, יודעת. הנה כבר קבעתי תור ליום ראשון".

ראשון? סורי, יש לי שידור.

"איפה? כבר אני שולחת מייל להפקה". כיפוש, את לוחצת אותי, תני לי אוויר. "הכל מסתדר, שלחתי מייל להפקה. ירדן תשמור על גיא, ואנחנו הולכים לרופא".

לא, חכי. אני בוחן טיפול אלטרנטיבי. חכי עם רופאים.

"מאמי, קראתי על זה באינטרנט. צריך רופא וצריך ניתוח. תפסיק למרוח אותי: זה בגלל הקור, זה החמסין בנובמבר. המניפולציות האלה לא עובדות אצלי יותר".

די, נו. קניתי משחה חדשה, אני מבטיח לך שבתוך שבוע, גג 10 ימים, אני הולך רגיל.

"באמת? בגלל המשחה? אין עליך, אתה לא נשבר. יום ראשון לא להיעלם לי. ובלי סיפורים כמו: שכחתי את הטלפון איפשהו. אל תצא מהבית, אז לא תשכח. לאב יו, ביי. יש לי רבעון לסגור".

וואו. היא סגרה עלי, חייב לחשוב על משהו יצירתי. טוב, ניכנס לאמבט קצף, הידרו־תרפיה זה אמור לעזור לכאב.