חוק זה הוא פסול מכל פסול. הוא קובע שקרקע פרטית שנתפסה גם בכוח הזרוע של מתנחל יהודי מפלסטיני־ערבי - שייכת ליהודי מעתה ואילך. מעשים שבג"ץ קבע שהם לא חוקיים. שמי שעשה כמותם, כונה על ידו פורע חוק. חוק זה פסול גם מחמת שכנסת ישראל אינה מוסמכת לחוקק חוקים לגבי שטח שמחוץ לתחום ריבונותה. והרי בגדה המערבית לא חל החוק הישראלי ולא הריבונות הישראלית.
בטיעונים אלה אין חדש. היועץ המשפטי לממשלה מכיר אותם, וגם ראש הממשלה כבר שמע על אודותיהם לא מעט. היועץ כבר הקדים והודיע לראש הממשלה שלא יוכל להגן על החוק בבג"ץ. פירושו של דבר שמי שמוסמך לקבוע את מתחם החוקיות לפעולת הממשלה, פסל את מעשה החקיקה בהיותו בלתי חוקתי בעליל.
מבחינת הטווח הקצר - קרי פינוי עמונה - ייראה ראש הממשלה כאילו עשה ככל יכולתו למען ההתיישבות ואנשי עמונה ייאלצו להוריד את מפלס להבות ההתנגדות לפינוי. מבחינת הטווח הארוך, שוב יצא ראש הממשלה וידו על העליונה בעיני ציבור תומכיו - הוא הרי ניסה להסדיר את גזל הקרקעות בגדה, ומי שהפריע לו הוא בג"ץ. ואחרי שבג"ץ יפסול את החוק - יוכלו כוחות ימין להשתלח שוב בבג"ץ, להאשימו בהטיה פוליטית, ולמשוך שוב את קולות הימין הפופוליסטי לטובתם. ומה על תושבי עמונה ויתר ההתנחלויות הרבות היושבות על קרקעות פרטיות של פלסטינים? הם יחכו לגימיק הבא.
התרעות פיקוד העורף