לפני כמה ימים ביקר כאן שר החוץ של נורווגיה בורגה ברנדה. על פי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא הבטיח לנתניהו כי כמשתתף בוועידה בפריז הוא יבטיח שתהיה "תוצאה מאוזנת". והוא אכן קיים: הוועידה קראה לישראל ולפלסטינים לאמץ את פתרון שתי המדינות על בסיס קווי 1967 ואת החלטת מועצת הביטחון להקפאת הבנייה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, למעט שינויים שעליהם יסכימו הצדדים במסגרת משא ומתן.
בתגובה טענו נתניהו ושות' שהחלטות הוועידה הן לא יותר ממתקפה עוינת, שאין לה שיניים ולא תוביל לשום תוצאה ממשית, בטח לא בשטח. "אלה הפרפורים האחרונים של עולם האתמול. המחר ייראה אחרת, והמחר קרוב מאוד", אמר נתניהו. מדובר, כרגיל, במשאלת לב. בכל פעם שיש התכנסות כלשהי שעוסקת בסכסוך הישראלי־פלסטיני, הממשלה מצהירה שמדובר במהלך סרק או באנטישמיות או בזדון דאעשי.
וראו זה פלא: מוועידה לוועידה הולכים הפלסטינים וצוברים לגיטימיות, הבנה ותמיכה בינלאומיים, שהובילו בין השאר גם להחלטה האחרונה של מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות. זה כולל גם את שר החוץ הצרפתי ז'אן מארק איירו שהצהיר: "העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים היא פרובוקציה עם השלכות חמורות".
המועצה מתכנסת היום, ולאובמה יש עוד יומיים לנהל את ההצגה, אז יאללה, אובמה, יאללה, אף שלפי הפרסומים, מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי אמר כי תוצרי הוועידה לא יובילו להחלטות מחייבות במועצת הביטחון. בעוד כמה חודשים ההצעה עלולה להגיע לעצרת ולהפוך את פלסטין למדינה, ומזכ"ל או”ם יצירתי, חרף התנגדות טראמפ, יכול להעלות את נושא פלסטין לעצרת. לא רק כדי להכיר במדינה פלסטינית, אלא גם כדי להתמודד עם ממשל טראמפ. טראמפ מאיים לקצץ את התקציב לאו"ם? הוא יפגע בעיקר בסיוע לפליטי כל העולם.
המאמצים של נתניהו ושות' לבלימת היוזמה העולמית מטווחים כיום לעבר ממשל טראמפ. האופציה היחידה שנשארת לממשלת ישראל עם טראמפ נגד כל העולם (חוץ מפוטין) היא להמשיך בחיכוך הדמים הנוכחי ולצפצף על כל העולם. המשמעות היא גיבוי אמריקאי למבצע או מלחמה במקרה של הידרדרות שצה"ל מזהיר מפניה. מלחמה היא עניין רע ליהודים ורע לערבים, אבל טוב מאוד לתדמית של טראמפ ולחקירות נתניהו.
התרעות פיקוד העורף