אני אוהב תחפושות ומסיכות. אני רואה אותן סביבי כל השנה, ומנסה לנחש מה מסתתר מאחוריהן. הכי מסקרנות אותי הן המילים המתחפשות והביטויים במסיכה. זה בא לידי ביטוי, למשל, במילה אפרטהייד. יש הטוענים שישראל היא מדינת אפרטהייד, אבל מי שאומר אפרטהייד יודע, או צריך לדעת, שישראל אינה מדינת אפרטהייד. זו רק מילה מחופשת שמטרתה ליצור חוסר לגיטימציה למדינת ישראל. אם אפשר היה לומר שישראל היא הסיבה להתאבדות הלווייתנים, היו אומרים. מדובר במי שמתחפשים למתנגדי האפרטהייד ז”ל כדי להפוך את ישראל ללא לגיטימית.
התחפושת הזאת חדרה כבר כל כך עמוק, עד שגם בישראל כל אחד משתמש במילה הזאת בקלות. זה בא לידי ביטוי בימים אלה כאשר באל־ג’זירה ציטטו את אסף הראל טוען שישראל היא מדינת אפרטהייד. הראל עצמו מבין שזו מילה במסיכה, ובכל זאת הוא אומר אותה. ככה הוא ענה לאראל סג”ל ולשמעון ריקלין כשהם שאלו אותו אם הוא חושב שישראל היא מדינת אפרטהייד: “אפרטהייד זה בדיוק כמו שאומרים נאצים. כמו שאומרים ‘מרק נאצי’ בסיינפלד, או ‘בבישול אני נאצי’. לא כל שימוש במילה הזאת אומר אוטומטית נאצים, משרפות”. זאת אומרת, סתם שיחקת במילה מסוכנת כמו אפרטהייד כדי לומר משהו אחר. ולכאבי, אסף, אתה לא יחיד.
את תוכניתו של הראל בערוץ 10 הורידו לא בגלל דבריו, אבל באל־ג’זירה שידרו שבגלל זה הורידו את התוכנית, והנה לכם עוד הוכחה שישראל היא מדינה פאשיסטית. תמיד אפשר להציג במסיכה כל האשמה, גם אם מתחתיה אין שום דבר נכון.
אפרטהייד. יש לי חשק לענות למי שאומר כך על ישראל: נראה שבכיתה ד’, כשלימדו בכיתה מה זה אפרטהייד, היית חולה באבעבועות רוח, ואף אחד לא העביר לך את חומר הלימודים.
התרעות פיקוד העורף