הרעיון של "אמריקה תחילה", שטראמפ הפך ליעד הנכסף ביותר שלו, גם לא התממש בחזית האמריקאית הפנימית, וכל ניסיונותיו לקדם מעשית את המושג הזה רק השביעו אותו מרורים ומבוכות. המבוכה המהדהדת ביותר הייתה כמובן כישלונו לבטל את רפורמת הבריאות "אובמה קר", למרות רוב רפובליקני בקונגרס, מה שהפך את הכישלון לצורב יותר. גם אי־הצלחתו ליישם את צו ההגירה החדש שיזם שמה ללעג את התפיסה "אמריקה תחילה".
קרוב לוודאי שטראמפ עצמו לא מאמין עכשיו למראה עיניו ולמשמע אוזניו. הוא מתעב את האו"ם ומתכוון לקצץ בתקציב שמעבירה ארה"ב לארגון. הוא לא סובל את נאט"ו, בז למעצמות המערב, כועס ונעלב שמדברים עליו כעל מתרפס ונכנע לפוטין.
והיכן קיבל עכשיו מלוא חופניים הערכה וכבוד? דווקא בזירה העולמית, שממנה חתר להיבדל ולהתנתק. שליט עריץ, רצחני וטיפש כבאשר אל־אסד ביצע מעשה נתעב ובלתי נסלח - טבח בנשק כימי, והפך בן לילה את טראמפ למנהיג עולמי, ובתור שכזה הוא יזדקק למועצת הביטחון, יחזר אחרי בריטניה וצרפת וישתף פעולה באו"ם עם המעצמות. אחרי שהכה בטילי טומהוק את צבא אסד, יקירו של פוטין, מי יעז עכשיו לומר שטראמפ מפחד מפוטין?
"הכאב והחרדה דחקו את הבדלנות", הסבירה כותרת בעמוד הראשון של ה"ניו יורק טיימס" אתמול. אבל לדברי העיתון, המבחן האמיתי העומד עכשיו בפני טראמפ הוא: מה הלאה? מה הצעדים הבאים מול אסד?
היועץ הבכיר סטיב באנון, שטראמפ הדיח מהמועצה לביטחון לאומי, קרוב לוודאי שיעזוב את הבית הלבן. באנון הוא האב המוליד של הפילוסופיה "אמריקה תחילה" ומי ששיווק לטראמפ את רעיון הבדלנות. אם התקיפה בסוריה אכן מסמנת מדיניות של מעורבות במשברים עולמיים, לבאנון לא יהיה מקום בצוות הבכיר בבית הלבן.
לפי דיווחים במרכז האו"ם בניו יורק, הפגיעות שנגרמו לחיל האוויר הסורי מהפצצת הטילים אינן משמעותיות. קרוב לוודאי שהרוסים, שקיבלו מידע מוקדם על ההפצצה, עדכנו את הסורים, שהספיקו לפנות מטוסים מהבסיס שהופצץ. השאלה שעליה דיפלומטים מתקשים להשיב היא מה יעלה עכשיו בגורלו של אסד. האם ארה"ב תסתפק בפעולת העונשין או שתמשיך לדרוש ולפעול להדחתו?
מבחינת ישראל, המשמעות המיידית היא חיובית. ההפצצה האמריקאית היא גם אות אזהרה לאיראן ולחיזבאללה. אבל לטווח ארוך, ביטול התפיסה "אמריקה תחילה" או אפילו החלשתה לא מבשרים טובות לישראל. אם העולם תחילה, אז גם הבעיה הפלסטינית היא חלק מהעולם. שיתוף פעולה אמריקאי עם מעצמות המערב והתקרבות לראשי ארצות ערביות, שבאה לידי ביטוי בפגישות שקיים טראמפ עם נשיא מצרים א־סיסי ומלך ירדן עבדאללה, פירושם נוכחות פעילה ומעורבות של גורמים לא־אמריקאיים שעד כה טראמפ התבדל מהם, במאמץ לקדם פתרון מדיני לסכסוך. נתניהו מאוד לא יאהב את זה.
התרעות פיקוד העורף