לאלה הוא אומר שלדעת נשיא ארצות הברית, ייתכן שהגיע הזמן לקדם עסקה בנושא הישראלי־פלסטיני. המלך הירדני עבדאללה והנשיא המצרי א־סיסי כבר נפגשו עם הנשיא טראמפ, ונשיא הרשות הפלסטינית עבאס עומד להיפגש עם טראמפ במאי. לרכבת האווירית הערבית לוושינגטון תהיה ככל הנראה השפעה על הנשיא האמריקאי באשר למרכזיות הסוגיה הפלסטינית במדינות ערב.
מה עומד מאחורי הדחף של טראמפ? בניגוד לקודמו בתפקיד, לא מדובר בדאגה ערכית להשלכות הכיבוש על זהותה הדמוקרטית של ישראל. הדמוקרטיה הישראלית מעניינת אותו כקליפת השום, וכך גם האמריקאית. טראמפ זקוק למדינות ערב למען הקואליציה נגד דאע”ש. כרגע הן נכס אסטרטגי במסע יחסי הציבור של טראמפ; כשתיפול בירת דאע”ש בסוריה, הוא רוצה להצהיר: “באתי, ראיתי, ניצחתי” את דאע”ש; זאת אף שלא תרם דבר למלחמת ההתשה בארגון האסלאמיסטי, שאובמה החל בה.
פתרון שתי המדינות יהיה נתון לשיקול יחסי הציבור של הנשיא האמריקאי, ועל כן מדיניותו תישאר בלתי צפויה. באותה מידה שהימין לא יוכל לסמוך על טראמפ, גם השמאל לא יכול.
הגיע הזמן לחתוך את חבל הטבור מאמא אמריקה. זהות המדינה והדמוקרטיה בישראל תלויות רק בנו. כרגע אנחנו מידרדרים במדרון חלקלק לעבר הפיכתנו למדינת אפרטהייד דו־לאומית. לא ברק אובמה הליברל, ולא טראמפ השמרן, יכולים למנוע זאת. הראשון לא הצליח, והשני לא מעוניין. אנחנו נמצאים כיום בצומת היסטורי: סיפוח או התנתקות, מדינה דו־לאומית או מדינה יהודית. תיאוקרטיה או דמוקרטיה. הגיע הזמן להכרעה באמצעות משאל עם. השמאל פוחד ממשאל עם, כי הוא מעריך שיפסיד. הימין לא רוצה, כי לדעת ראשיו, נתניהו את בנט, הם מתקדמים לעבר סיפוח הגדה המערבית גם ללא הכרעת הציבור.
הבחירה אינה בין שתי מדינות למדינה אחת, אלא בין שתי מדינות לאף מדינה. במצב הנוכחי, שבו גם את ראש ממשלת ישראל וגם את נשיא ארצות הברית מעניינים רק יחסי ציבור, אנחנו נידונים לאובדן הזהות היהודית הדמוקרטית.
התרעות פיקוד העורף