ברצועת עזה יושב אדם כמוני ומחכה לשעה שיש בה חשמל. לפני תריסר שנים היה חשמל. בינתיים רצועת עזה טוהרה מיהודים, ולאט־לאט נעלם גם החשמל. ההתנחלויות פונו, הצבא איננו, רצועת עזה חופשית והיא בשלטון מלא של העם הפלסטיני, דרך הנציגים שהעם הפלסטיני בחר, ובבקשה: ככה נראה השחרור.
נסיגה ישראלית מרצועת עזה היא מעשה לא הומני ולא מוסרי
מהמראה של רצועת עזה בלי חשמל אנחנו לומדים בדרך הכואבת שבניגוד לטענות הרגילות, סיום הכיבוש דווקא מוביל לפגיעה נוראה בזכויות האדם של הפלסטינים ולא לשיפורן
התרעות פיקוד העורף