וכמו בכל מעשה צבוע, מתהדר המבצע אותו באידיאלים גבוהים. במקרה זה, בקדושת השבת. והוא עוד מעז, בלי למצמץ או לרעוד, לכתוב שהוא מצר אם פגע ב"יהודה חברי". אני לא יודעת אם דרעי פגע בח"כ גליק, הטוב והנוח למחול, אבל הוא ללא ספק עשה בחילה לדי הרבה אנשים. ובכלל, הקשר שנוצר כאן בין דריסת האחר, ללא רגישות וללא ראיה של מצבו, לטובת קופון פוליטי אישי לחלוטין, מטיל רפש בשבת עצמה.
המהלך של דרעי שבר את כל השיאים. הכיעור הנובע מהדת שאותה הוא מייצג מרחיק את עם ישראל מהיהדות כולה, כי בטעות ניתן לבלבל בין דתו של דרעי, שהיא אופורטוניזם נלעג ופוליטיקה קטנה, לבין היהדות שבה הוא מנפנף. ובמאמר מוסגר: חוק המרכולים עצמו נולד מאותה התעלמות מהאחר, מאותה דורסנות שהוקצנה עד לגרוטסקה במעשהו האחרון של דרעי.