אז מה היה לנו השבוע? נשיאות התאחדות התעשיינים והמלונות הזדעקה לישיבת חירום כשעל המוקד הדולר הקורס. הגיעו כ־200 תעשיינים ומלונאים שטוענים כי בשער חליפין של 3.4 שקלים ומטה אין עתיד לתעשייה: מפעלים נסגרים, קווי ייצור מועברים לחו"ל והפיטורים בדרך. התיישבתי ליד נורית הראל, שכל הזמן הנידה ראשה בהסכמה לדברי הביקורת שנאמרו. הראל מכהנת כיו"ר משותף במפעלי ד"ר פישר, חברת מוצרי קוסמטיקה משפחתית שמעסיקה במפעל בגליל 600 עובדים, ומוכרת כאלף מוצרים בהיקף של 100 מיליון דולר לשנה. היצוא מהווה 30% מהמכירות, מחציתו לארה"ב והשאר לאירופה ולאוסטרליה. היחלשות הדולר הורידה את אחוז היצוא ל־25%. "התחזקות השקל פגעה בנו, ובחלק מהמכירות אנחנו על גבול הרווחיות. אנחנו בקושי מחזיקים מעמד ומקווים לא לאבד נתחי שוק. הפגיעה היא לא רק בדולר אלא גם ביורו", היא אומרת.
שר הכלכלה אלי כהן שהוזמן לכנס העדיף שלא להגיע. לא נעים ששר בכיר יצטרף לתעשיינים התוקפים את בנק ישראל ומדיניות הממשלה. הוא מעדיף לפעול מאחורי הקלעים. אתמול הושק אירוע של המינהל לסחר חוץ, תוך הבטחה לתמיכה ביצוא בהיקף 100 מיליון שקל.
כאמור, לא רק הדולר מטריד את התעשיינים. בעוד שר האוצר חוגג את הורדת המכסים, יו"ר איגוד הטקסטיל רמזי גבאי יוצא בקמפיין תקשורתי המוחה נגד חיסול הענף. המוטו שלו: חיסכון שולי של שקלים בודדים לצרכנים כתוצאה מהפחתת מסים יביא להרס התעשייה המקומית ולהעמקת האבטלה, בעיקר בקרב המיעוטים בצפון.
בר פירט איך הפקחים משגעים אותו בקנסות לא מידתיים במגרשי הרכב. בניגוד לנורית הראל מד"ר פישר, הוא הרים ידיים. "אני מודה שהרגולציה הכניעה אותי. אני לא עושה יותר עסקים בישראל", אמר בייאוש. ויזל סיפר על נזקי התביעות הייצוגיות, וכיצד מחסנים שבבעלותו הופכים מבחינת הארנונה בירושלים לחנויות רגילות. רוטר סיפר כיצד קסטרו רצתה להביא לישראל את המותג איב רושה, עד שהמלחמה הסיזיפית במכון התקנים הוציאה להם את החשק.
רגולציה מידתית היא הכרחית, אבל מדוע להוציא את הנשמה? האם ייתכן שעבור שלט פרסום שיורד אחרי שבועיים, תיגבה ארנונת שילוט לשנה שלמה? מבחינת הממשלה, כל עוד יוקר המחיה יורד בכמה שקלים, המאמץ כדאי. כחלון אינו מתעלם מרוחות המרד המנשבות מעל ומתחת לפני השטח. הוא מבין מצוין את הנזק האלקטורלי שעלולים לגרום המוחים. רועי כהן, נשיא ארגון להב, שהפגין לפני שבוע נגד העובדה ששכחו את העסקים הקטנים, זומן בדחיפות לפגישה עם שר האוצר. בפגישה השתתפו גם נשיא לשכת עורכי הדין אפי נווה, נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה ונשיא יועצי המס ירון גינדי. האוצר הבטיח להזרים סיוע כבר בתקציב 2019 ולשתף את נציגיהם בוועדה. האם ייצא מכל זה משהו? הכל תלוי בנסיבות הפוליטיות. עד להצבעה על תקציב 2019 ב־15 במרץ הכל אפשרי.
החקיקה כשלעצמה בעייתית, אבל איכשהו היא מחוברת לתקציב. כל שאר הנושאים צריכים לחכות לדיון מסודר. שום דבר לא בוער. מדוע נושאים כמו שינויים במטרופולין התחבורה הציבורית, או מנגנון משפטי חדש להסדר תביעות בין חברות הביטוח למבוטחים (לשכת עורכי הדין מתנגדת), לא יכולים לחכות? מה הסיבה לכך ששינוי מבנה בתי המשפט, שינוי מבנה הוועדות המחוזיות, צמצום משרדי הממשלה, רפורמת לחיצת הכפתור במעבר בין הבנקים וחוק הגבלת שימוש במזומן חייבים לעבור דווקא בחוק ההסדרים?
כל אחת מהיוזמות תזכה להליך חקיקה מקוצר ותאושר סופית אם כחלון יתעקש. במקרה כזה, הדיון ברפורמות השונות יהיה שטחי ולא רציני. משמעותו של כל אחד מהחוקים לא תיבחן כנדרש עד הסוף. זה מתאים לחוקים המתקבלים במחשכים. זה אינו חוק ההסדרים, אלא חוק ההסתרים.
עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, מבין את הבעייתיות, כי בסרט הזה הוא כבר היה. "בחוק ההסדרים לפני שנה טיפלנו במתווה 'כחלון־יעלון' ליישום המלצות ועדת גורן (לקצבאות הנכים), קיצור השירות, ההסדרים לאנשי הקבע והסדר פנסיות הגישור. הכל נעשה בפארטץ' אחד גדול וללא דיון יסודי. כעת צריך לפתוח מחדש כל אחד מהנושאים ולדון בהם מחדש. לא חבל על המאמץ?".
שלח פנה השבוע ליו"ר הכנסת וליו"ר הקואליציה החדש ח"כ דודי אמסלם. גם האחרון אינו מאוהב בחוק ההסדרים ובכוונתו לפעול לאי־הכללתם של חלק ניכר מסעיפיו. נדב שיינברגר, נציגו של כחלון בכנסת לקידום חוק ההסדרים, מודע היטב להסתייגויות ומעביר בהתאם את המסרים לשר.
התקציב וחוק ההסדרים יגיעו לשולחן הכנסת בעוד כשבועיים (11 בפברואר). אם הבלתי ייאמן יתרחש, תקציב 2019 יאושר סופית עד 15 במרץ, עוד לפני
יציאת הכנסת לפגרה. אז לא תהיה סיבה פרלמנטרית לנפילת הממשלה.
בעצם חקירה יש: חקירתו באזהרה במשטרה של ח"כ איתן כבל, היו"ר המיועד של ועדת החקירה. הוא נחקר על מעורבותו ב"חוק ישראל היום", המהווה חלק מתיק 2000. עם פרסום החקירה הוא הגיב בטוויטר: "נחקרתי היום קצרות במסגרת פרשת 'ביבי־מוזס', המוכרת כתיק 2000. השבתי על כל מה שנשאלתי, ואני סומך על רשויות החוק. כמו תמיד פעלתי כחוק, ואני מציע להתאזר בסבלנות עד השלמת החקירה".
כבל איתן בדעתו שכלום לא ייצא מזה. נאחל לו שכך אכן יקרה. בהיכרותי איתו מדובר בפרלמנטר מצוין, שיש לו "יציאות" מעת לעת. השאלה הרלוונטית היא אם כמי שנחקר באזהרה הוא ראוי לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית במעמד של שופט. מהו בעצם ההבדל הציבורי בין ח"כ דוד ביטן שנחקר באזהרה, לבין ח"כ כבל שנמצא באותה סיטואציה? בעוד ביטן התפטר מתפקיד יו"ר הקואליציה, כבל ימשיך לעמוד בראש ועדת החקירה עד להודעה חדשה. לו אחד ממנהלי הבנקים המועמדים להופיע בוועדה היה נחקר באזהרה, בנק ישראל היה מורה לדירקטוריון להשעותו מיידית מהתפקיד. אבל נפלאות דרכי הפוליטיקה הישראלית ואצלנו עדיין זה לא קורה.
כיצד הגיב על הפרשה יו"ר העבודה אבי גבאי, המכנה כל תופעה שאינה מוצאת חן בעיניו "מושחתת"? "לפני זמן קצר שוחחתי עם ידידי איתן כבל", מסר גבאי. "אני מעריך מאוד אותו ואת פעילותו הציבורית ומאחל לו שהדברים יתבהרו בהקדם ולטובה. עם זאת, גם כשהדברים פחות נוחים חשוב להבהיר: אני מגבה באופן מלא את עבודת המשטרה ואת רשויות החוק ומקווה למיצוי מהיר של החקירה".
אני לא רוצה לחשוב מה היה סגנון תגובתו לו אחד מחברי הליכוד היה נחקר באזהרה. שאלתי את ח"כ נחמיאס ורבין אם במפלגתה התקיים דיון כלשהו בנוגע להחלפתו האפשרית של כבל בראשות הוועדה. היא השיבה בשלילה והבהירה שגם לא היה מקום לדיון כזה. "מדובר בחקירה של שעה וחצי, שלהערכתי בוצעה למען יראו וייראו. אני מקווה שהיא תסתיים בלא כלום. צריך לשמור על פרופורציות. אין לי תוכניות להחליף את כבל, ואני מסתפקת בתפקידי כחברת הוועדה", השיבה.
ח"כ כבל נערך לתחילת הדיונים ובאחרונה הזמין את ציבור צופי הטלוויזיה לקנות פיצוחים לקראת תחילת הדיונים. על פי ההבטחות האחרונות, הדיונים יתחילו באמצע פברואר. באמצע מרץ תצא הכנסת לפגרת פסח. אני מציע לצופי הטלוויזיה לאפסן בשלב זה את הפיצוחים, או לחלופין להשתמש בהם בשידורי ליגת האלופות.
החברה סוגרת שנה מצוינת עם אשראי של כ־2 מיליארד שקל, שהוענק לכ־50 חברות הזנק. הסכומים נעו בין חצי מיליון דולר ל־35 מיליון דולר, לפי הצורך ותיאבון הסיכון. לאומי טק מטפל על פי הערכות ב־65% מחברות ההייטק, ומספר הלקוחות גדל ל־4,500. החברה רשמה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וברווח. 112 חברות (כולל נוירודרם ומובילאיי) עשו ב־2017 אקזיט בהיקף 23 מיליארד דולר. בענף גויסו 1.5 מיליארד דולר, מתוכם 400 מיליון דולר בהנפקות.
כשאני שואל על המהלכים שבוצעו בלאומי טק, יורה אורון: "עיצבנו ביזנס סנטר כמרכז ההייטק הבנקאי בישראל, הרחבנו את הפעילות בסין דרך קישור החברות הישראליות לחברות הענק הסיניות, חודש ההסכם עם הבנק האירופי EIF למימון חברות קטנות ובינוניות בהיקף 200 מיליון דולר, ונחתם הסכם עם הנאסד״ק להכשרת חברות הייטק לקראת הנפקה בארה״ב".
התרעות פיקוד העורף