"איך הסתירו מאיתנו שעד המדינה המרכזי נגדנו נפסל מעדות בארה"ב?", נזעק יצחק אברג'ל על ספסל הנאשמים במשפט של פרשה 512. היה זה ברגע שבו העד שהפליל אותו לראשונה לפני יותר מעשר שנים בארה"ב התוודה השבוע על דוכן העדים בישראל כי כבר בשנת 2010 גילו חוקרי ה־DEA שלאחר גיוסו הוא היה מעורב בתיק פשע כלכלי בינלאומי, והודיעו לו כי הוא מנוע מעדות בבית המשפט בארצם.

"הסתירו את זה גם משופטי בית משפט העליון בהליך ההסגרה שלנו מישראל, שהיה מבוסס על העדות שלו, את מבינה מה הולך פה גבירתי?", פנה אברג'ל לנשיאת הרכב השופטים, גיליה רביד, כשידיו הארוכות המונפות אל-על מבקשות תשובה. זה היה רגע יוצא דופן במשפט עד כה, ושלושת השופטים הקשיבו לו בעל כורחם לכאורה, בלי לקטוע, בלי להסות אותו בביטול כהרגלם. בשקט שהשתרר באולם היה נראה שגם השופטים, המנוכרים לנאשמים בדרך כלל, הבינו את מה שעד המדינה המרכזי הזה ניסה להסתיר במשך החודשיים שבהם הוא מעיד באולם שלהם נגד 18 הנאשמים מארגון הפשע.

"מה שהיה היה, הסגירו אותנו, בסדר, נשפטנו באמריקה ואנחנו יושבים בבית סוהר כבר עשר שנים על בסיס העדות שלו", המשיך אברג'ל בנימה המבטאת את האצילות המפורסמת שלו, "אבל שהתביעה בישראל תסתיר משופטי בית משפט העליון את הפסילה של העד הזה באמריקה? גם התביעה הפדרלית באמריקה הסתירה את זה מאיתנו במהלך המשפט שם. הרי רק בגלל העדות שלו עשינו הסדר טיעון, אז עכשיו מתברר שהוא היה פסול לעדות? איך יכול להיות דבר כזה?", השתומם הנאשם מס' 1.

"הסתירו גם משופטי העליון". הנאשמים בפרשה 512. צילום: אלוני מור

"בחיים לא הייתי חותם על עסקה של 15 שנה אם הייתי יודע שהעד המרכזי נגדי לא היה עומד על דוכן העדים בארה"ב", הצטרף לדברים בתסכול משלו הנאשם משה מלול, שעד המדינה המדובר הוא אחיו הגדול. "אף שופט בישראל גם לא היה מעלה אותי למטוס אם היה יודע שעד המדינה נגדי הוא נוכל שפסול לעדות באמריקה".

הסצינה הזו הייתה אחד השיאים בחקירה הנגדית של עד המדינה, שחצה את הקווים לאחר שנדקר ב-2006 ביפן על ידי מי משותפיו, קבוצת סוחרי סמים חיפאים שהפיצו כדורי אקסטזי בכל העולם עוד לפני שאברג'ל פרש את חסותו עליהם בשנת 2002 לערך.

הדיון הציבורי על עדי המדינה מתחדש בעיקר כאשר מדובר בפרשות צווארון לבן עם חשודים כמו אהוד אולמרט או בנימין נתניהו ועדים כמו שולה זקן וניר חפץ, אבל כאשר מדובר בעדי מדינה נגד עבריינים מהשורה - אין פוצה פה. ובתיקים האלה המחדלים גדולים בהרבה. רשויות האכיפה מטייחות ומסתירות מידע, וכשהפרטים נחשפים הן מגלגלות עיניים בחסות צווי איסור פרסום וחסיונות, וזוכות לגיבוי בתי המשפט.

לא תמיד. בפסק הדין המזכה של אלון חסן התייצב השופט המחוזי יואל עדן לצד הצדק הטבעי כאשר חשף התנהלות קלוקלת של הפרקליטות והמשטרה העולה לכדי שיבוש הליכי חקירה ומשפט. מה שנחשף השבוע בפרשה 512 עולה שוב לכדי עבירה לכאורה של שיבוש הליכי משפט על ידי מנהלי התיק משנת 2010 ועד היום, הסתרת מידע על עבירות שביצע העד ועל מהימנותו.

עד מדינה שנפסל לעדות בארה"ב עקב מעורבות במעשה הונאה, זיוף ומרמה, מוצג באותו זמן ממש בישראל כעד מדינה אמין, קוהרנטי ומדויק מליבת ארגון הפשע, מה שסחף אחריו את בכירי השופטים ונתן לגיטימציה לעוד שבעה עדי מדינה בתיק הזה.

במהלך העדויות עד כה הוא הצטייר כנער שכונות ממשפחה מרובת ילדים שסיים שירות בצה"ל והיה לקבלן תשתיות קטן שחי גם מקומבינות קטנות, ובמקביל טיפח עם אחיו מהלכים בתחום הסחר בסמים, עד שהגיע לקרביים של ארגון הפשע הישראלי הבינלאומי. איך הארגון גייס אדם כזה? זו כבר שאלה לראשי הארגון. בינתיים, הנה לכם סיפור על תעלוליו של עד מדינה בחיי היומיום, לתפארת מדינת ישראל.

שקרים על דוכן העדים

בתא מוקף זכוכית משוריינת, מגולח למשעי ולבוש בקפידה, הסתלבט העד על הנאשמים, העיר לסנגורים בציניות מאוסה, סיפר בדיחות לעצמו ולחלופין הרבה לצעוק, אפילו לצרוח, מאדים כולו. לאורך כל החקירות הנגדיות טענו הנאשמים והסנגורים כי העד משקר במצח נחושה, כאן וכאן וכאן. צוות התביעה בראשות עו"ד ניסים מירום הגיב בזחיחות לטענות, ואילו השופטים בראשותה של השופטת רביד לגמו בצימאון את דבריו נוטפי הפאתוס.

בשלב מסוים הריטואל התחיל לשעמם. אחרי 17 חקירות נגדיות ההרגשה הייתה שהתיק סגור מהבחינה של עד המדינה הזה בבית המשפט הזה, אבל אז הגיעה השבוע החקירה הנגדית האחרונה. אחיו, הנאשם משה מלול, באמצעות הסנגורים שלו, עורכי הדין דניאל כפיר ומורן לוי, חשפו הקלטות שמצביעות על מיקומו של עד המדינה בלב לבו של עוקץ קרקעות רומני-ישראלי קלאסי: מצד אחד, נטען שהוא סייע לאבא של אשתו לעקוץ ברומניה את האיש שנתן לו ולאשתו בית חם בקנדה לאחר שנדקר ונמלט מיפן, ומצד שני, נטען שכאשר חמו ברומניה סירב להעביר לו את העמלה השמנה שהוא ציפה לה, על 400 אלף דולר שנגזלו, הוא פנה לקורבן העוקץ וסייע לו בגיוס ראיות נגד חמו.

את החקירה הנגדית פתח עו"ד כפיר בשאלות על תנאי ההסכם ועל הסכום שאמור העד לקבל ממדינת ישראל על חלקו בפרשה 512 בלבד. 65 אלף דולר הוא כבר קיבל, ועוד 100 אלף דולר יקבל לאחר שישלים את העדות.

"ב־21 בפברואר, בחקירה הנגדית של אבי רוחן באמצעות עו"ד אבי כהן, נשאלת אם אתה מכיר אדם בשם יצחק מגיד".

"אמרתי שלא".

"אחרי כמה ימים פנית מיוזמתך לבית משפט ואמרת 'אני כן מכיר את צחי נגיד'. מה הסיבה לשינוי התשובה, האם מישהו מהפרקליטות פנה אליך בעניין האחים נגיד?"

"אני לא מכיר אדם בשם יצחק נגיד... אני כן מכיר צחי נגיד או זק נגיד.... צחי נגיד חבר מאוד מאוד טוב שלי... את אחיו אהוד לא ראיתי מעולם, עד שנוצרה הבעיה עם האדמות ומקסים זריהן, שהוא אבא של אשתי... עו"ד אבי כהן ציין את השם... וזה קשור לכספים שצחי נגיד ואחיו העבירו למקסים זריהן לקנות אדמות ברומניה... אז ירד לי האסימון".

בחקירה נגדית קודמת נשאל העד על ידי עו"ד מיכל עורקבי אם הוא חתם על מכתב שקרי לבקשתו של זריהן, והשיב: "חמי ביקש ממני והכתיב לי מה לכתוב... בהקשר של אותן אדמות... כתבתי לחמי משהו שהוא לא נכון... בגלל שניסו לחטוף את חמי ברומניה הוא ביקש את עזרתי".

בתגובה לטענת הסנגור שסיפור החטיפה הוא פרי דמיונו, החל העד לחשוף את תולדות העוקץ לכאורה, שרקם עם אביה של אשתו. "צחי נגיד, שהיה שותף של האחים שלי בעסקי היהלומים בעיר ונקובר, עזר לנו מאוד להתאקלם בקנדה לאחר ניסיון הרצח ביפן (2006)... הוא היה בסוד העניין שאני משתף פעולה עם האמריקאים, ועזר לי ולאשתי... את הילד הגדול ילדנו בקנדה כי לא יכולתי להיכנס לארה"ב עדיין... הוא היה הסנדק של הבן שלנו...

"הייתי מדבר אז עם זריהן כל יום ובאחת הפעמים שצחי נגיד היה, סיפרנו איך הוא עזר לנו עם הבן שנולד, עם הדירה והרכב, אז מקסים רצה לומר לו תודה וכך נוצר הקשר... רק ב־2008 נודע לי ולאשתי שבעצם אבא שלה קיבל מצחי נגיד, 400 אלף דולר, וקנה להם אדמות ברומניה... לאחר שצחי ואחיו טסו לרומניה כדי לבדוק את ערך האדמות נודע להם שהערך הוא 30 אלף דולר בלבד... לימים עזרתי לו עם אותו מכתב".

מדובר בתצהיר נוטוריוני שבו הצהיר עד המדינה בשקר כי חמו העביר לו מרומניה לניו יורק 87 אלף דולר, כהלוואה ליצחק נגיד בקנדה, כדי שהוא יוכל לטעון בתביעה שהגיש נגיד לבית המשפט ברומניה כי הכספים שנגיד שלח לזריהן ברומניה הם החזר על אותה ההלוואה.

עכשיו הסתבך העד במסכת שקרים נוספת, על נסיבות ההתקשרות שלו עם זריהן וצחי נגיד מתחת לאף של גופי החקירה בארה"ב. למשל, בתשובה לשאלת עו"ד עורקבי בחקירה נגדית אחת, הוא טען כי היה זה נגיד שיצר עמו קשר בארה"ב כדי שיסייע לו להשיב את הגזל בעסקת הנדל"ן ברומניה שהוא תיווך בה. מנגד, בתגובה לפרטים שהטיח בו עו"ד כפיר בחקירה הנגדית האחרונה הוא השיב: "אכן צחי לא יכול היה ליצור קשר איתי אז, אני יצרתי קשר עם צחי".

מדוע פנה עד המדינה השמור ממקום המסתור שלו בארה"ב לאיש העסקים הישראלי שהוא סייע לעקוץ אותו, והציע לו עזרה בהפללה של אבי אשתו, זריהן?

סרטוני עד המדינה

מהיום הראשון של החקירה הנגדית מנסים הסנגורים להבין כיצד הופיע בתוכנית "עובדה" בשנת 2012 סרטון של העד מדבר על החיים הקשים שלו באמריקה. כאשר הסנגור של אברג'ל, עו"ד שמשון וייס, האשים שהוא זה שהעביר את הסרטון לתוכנית, הכחיש זאת העד בזעם. "אין לי מושג מי הקליט אותי, זה לא מטעמי.. לא יצרתי קשר עם התקשורת... דיברתי עם בן משפחה... למה זה חשוב בכלל עם מי דיברתי".

השבוע הוא נשאל שוב על אותה השיחה והמשיך להכחיש שהוא המצולם בסרטון, אבל העלה אפשרות שבאותה התקופה הוא ניהל שיחות טלפון עם שני אנשים בלבד, זריהן וצחי נגיד.

מי הקליט את השיחות האלה, הקשה עליו הסנגור כפיר והעלה עוד ועוד הקלטות וסרטונים של העד מדבר בטלפון, על מצוקת המזומנים שלו ועל עסקת הקרקעות ברומניה. התובע ניסים מירום נחלץ לעזרת העד שנקלע למצוקה, והתנגד להגשת ההקלטות כחומר ראייתי, בטענה ש"מדובר בהאזנות סתר אסורות ובלתי קבילות".

השופטת רביד קיבלה את ההתנגדות, וסירבה לקבל את ההקלטות כמקשה אחת בטענה שלא ברור מי הקליט אותן ובאלו נסיבות. "יש לנו עשר שיחות בין עד המדינה לבין מקסים זריהן, שהוקלטו וצולמו על ידי עד המדינה", הדהים הסנגור את יושבי האולם, "יש לנו 14 שיחות שהוקלטו בין יצחק נגיד לבין עד המדינה בהסכמתו המלאה... הוא יודע בדיוק על מה אני מדבר... כולן במהלך שהותו כעד מדינה של ארה"ב וישראל".

עו"ד כפיר התעקש להמשיך להשמיע אותן אחת לאחת ולשאול אם העד יודע מי הדוברים, ומי הקליט וצילם. העד החל להתהלך בתא הזכוכית הקטן שלו כחיה פצועה, והשיב תשובות מבולבלות וזועמות בניסיון לטשטש את השאלות ואת התשובות המצופות ממנו. "מקסים הקליט המון המון שיחות, לא רק אותי, הוא הקליט את כל מי שהוא דיבר איתו".

"אבל יש הקלטות שבהן אתה מצלם את עצמך מדבר עם מקסים באוטו ובבית, מי הקליט?"

"אדוני... לא יודע אם מקסים לחץ על ההקלטה והקליט אותי מדבר... אני לא הקלטתי את ההקלטות האלה".

"תשובה לא הגיונית, מקסים מרומניה לא יכול לצלם אותך באוטו בארה"ב".

"אדוני, אם התקשרתי למקסים בווידיאו, מן הסתם הוא יכול היה לצלם אותי".

עכשיו מוקרן באולם סרטון שיחה שבו נראות תמונות מרצדות מתוך הבית של העד בארה"ב, כאשר ברקע קולות של תינוק בוכה ושל העד מדבר עם זריהן. "מי הקליט וצילם?", שאל הסנגור.

"לא זוכר שהקלטתי שיחות עם מקסים... דיברתי עם צחי נגיד, כי מאוד כעסתי על חמי".

"האם אתה זוכר שהעברת ליצחק נגיד את השיחות האלה?"

"כן, העברתי לצחי נגיד שיחות", נשבר העד לרגע, אבל חזר לגרסתו המכחישנית, "אני לא יודע אם אלה השיחות... מקסים זריהן איים על משטרת ישראל שיש לו הקלטות שלי... הוא גם שלח ל־DEA שיחות שהוא הקליט אותי".

המבוכה הגיעה לשיאה כאשר הסנגור הציג פתיח של אחד הסרטונים. עד המדינה נראה נוהג ברכבו ומודיע בקולו, כמו קצין משטרה הנערך להקלטה: "מקסים זריהן עומד להתקשר אלי, אני הולך לדבר איתו על המכתב", ואז הוא עובר לאנגלית ואומר: "אני הולך לדבר איתו על המכתב שהוא ביקש ממני לשלוח לו... נראה מה הוא יגיד על זה, הוא עומד להתקשר בכל רגע".

השיחה מזריהן ברומניה נכנסת, והם משוחחים ארוכות על אודות עסקת הנדל"ן והתצהיר שנשלח אליו חזרה כדי שיהפוך אותו למסמך נוטריוני בקונסוליה הרומנית בניו יורק. הסנגור מורה לעצור את ההקלטה ושואל: "האם אתה מאשר בבקשה שאתה הקלטת את השיחה הזו?". "אני לא זוכר שהקלטתי את השיחה הספציפית הזאת", משיב עד המדינה, והקהל באולם בית המשפט מתפוצץ מצחוק.v

רשימות נוספות של אמיר זוהר ב-POSTA.CO.IL

tguvot@maariv.co.il

הקהל באולם התפוצץ מצחוק: ההקלטות הגנוזות של עד המדינה

משטרות ישראל וארה"ב הסתירו את העובדה שעד המדינה הראשון נגד חברי ארגון אברג'ל נפסל מעדות. זה לא מנע מהפרקליטות לבסס גם את פרשה 512 על אותה עדות