הפאזל לא יכול היה להיות מושלם יותר. ברזילי מוסיפה כבוד עצום לישראל, ואחרי 20 שנה של ביש גדא באירוויזיון, היא עוצרת את רצף הכישלונות ומחזירה אותה למפה. לא זכור לי מתי ישראל ידעה ימים כאלה של אחדות ולכידות. הסומק חזר ללחיי האזרחים, תחושה לא מוכרת של גאווה וניצחון מחלחלת לאט לאט לגופנו. כן, היום יותר מתמיד אני גאה להיות ישראלית ולאחוז בדגל ישראל הצנוע.
ברזילי הייתה הימור בטוח. הניצחון שלה הורגש עוד לפני שהתחיל. הרבגוניות, השוני והייחודיות, בשילוב עם תכנים אקטואליים, הם שם המפתח לזכייה בתחרות מהסוג הזה. אם זה כל כך פשוט, אני תוהה, איך זה שלא פיצחנו את המתכון המדויק לזכייה עוד לפני שנים? אבל בדיוק כמו הקלישאה, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
השיר, שכולו מבוסס על מסרים של העצמה נשית, הגיע בתזמון מושלם כשקמפיין metoo# עדיין מהדהד ברחבי העולם והמסר הוא הדרך. בעוד רוב הפרשנים והמבקרים רואים בלהיט התרנגולות שיר הלל לנשיות מתפרצת על כל מיניה וגווניה, אני דווקא רואה בה מסר לקבלת האחר והשונה ללא הבדל דת, גזע ובעיקר מין, לצד מסרים פוליטיים מובהקים למילות השיר “ישראל היא לא צעצוע של אף אחד”, למי שפספס את רצף ההצלחות האחרונות שלנו.
ברזילי סיפקה שואו עוצמתי על במת ליסבון, שלרגעים אף קשה מדי להכלה ולהבנה. התלבושות הססגוניות בסגנון האסייתי, ריקוד התרנגולות, משחקי העיניים העוצמתיות של נטע, האיפור הססגוני, הצבעוניות, השמחה, הכריזמה בשילוב עם הביזאריות, השונות והחוצפה הישראלית, כל אלה היו פורצי דרך. גאווה גדולה לכל בית בישראל.
התרעות פיקוד העורף