מה תעשה ישראל? איני יודע מה הובן וסוכם אתמול בין נתניהו לפוטין. אבל אני יודע שנתניהו הצהיר מפורשות כמה פעמים שמדיניות ישראל נשענת על הסכם ההפרדה בין ישראל לסוריה משנת 1974, וישראל לא תיתן לצבא סורי להיכנס לאזור החיץ שנקבע בהסכם. לדעתי זאת טעות קשה.
המצב עכשיו שונה לחלוטין מהמצב ב־1974. הסכם ההפרדה נועד להפריד בין הצבא הסורי וצה"ל על ידי רצועת חיץ של כמה מאות מטרים בכל דרום ומרכז הרמה, ושל שניים עד שישה קילומטרים בצפון (לתוכה נכנס כוח או"ם). כמו כן, נקבעו לסורים ולצה"ל אזורי דילול כוחות. זה לא רלוונטי לעכשיו. מה שרלוונטי הוא שכל אנשי המיליציות האיראניות וחיזבאללה לא ייכנסו עם הצבא הסורי לרמת הגולן. זאת הבעיה שלנו. ואם אנחנו באים ואומרים בפומבי שכל מה שאנו רוצים זה שהסורים ישמרו על הסכם ההפרדה, אזי בכך אנחנו למעשה מתירים לאיראנים "להתייצב" על הגדר שלנו ברמת הגולן. הלוא ברור לכל תינוק שהסורים יישבעו שאין בצבא שלהם אף לוחם שיעי מהמיליציות האיראניות ויצביעו על כך שכולם לובשים מדי צבא סורי.
לכן הגישה הישראלית, הנוגעת בשורש הביטחון ברמת הגולן, צריכה להיות שצבא סורי לא ייכנס לרמת הגולן, ותושג הסדרת ביניים שלפיה יוכרז השטח כאזור שאין בו לחימה. זה מחייב הבנה רוסית־אמריקאית. האם זה אפשרי? איני יודע, אולי כבר מאוחר, אבל ברור לי שזה האינטרס הביטחוני הישראלי. אם לא, אנחנו עלולים למצוא עצמנו במצב פרדוקסלי: אנחנו מצהירים השכם והערב כי איננו מוכנים לכל מעורבות צבאית איראנית בסוריה, ופועלים נגדה בכל רחבי סוריה, ובו בזמן, מתחת לאף שלנו, באזור החיוני שלנו , נאפשר להם לקנות אחיזה?