ההפגנה הזו גם סיפקה לנתניהו מקלחת מזככת מההסתבכות של הפגנת השבוע הקודם, זו שאורגנה על ידי מי שניצלו את הדרוזים לצורכי ניגוח פוליטי. עכשיו יכול ראש הממשלה ללקק את פצעי הטעות הטקטית שעשה מול הדרוזים ולצבוע את יריביו הפוליטיים בצבע שמגיע להם. כמי שעשו סיבוב על העלבון של בני בריתנו כדי לקדם את המטרות הקטנות שלהם.
מארגני ההפגנה, שהם באופן בסיסי אויבי הרעיון הציוני והמדינה, סיפקו לליכוד ולנתניהו מתנה נאה דווקא עכשיו, עם תחילת הדיבורים הרציניים על בחירות. כי אכן, המפגינים רוצים לבטל את ההמנון והדגל שלנו ולחסל את המדינה כמדינת הלאום היהודי, בדיוק כמו שטוען נתניהו. וכשהמסר הזה עומד מול כל מי שהתפוצץ נגד החוק החדש, אפשר להתחיל מסע בחירות ברגל ימין, תרתי משמע. זוהי גם מתנה יקרת ערך לראש הממשלה לנוכח תמונות הכישלון, המורך ואובדן המנהיגות שבאות מהדרום.
לרגע אפשר לשדר קוממיות מול הרפיסות בגבול עזה. כך גם אפשר לטשטש את המשך חנק ההתיישבות, עצירת הבנייה בירושלים המאוחדת ואוזלת היד מול הבחישה של מדינות זרות ועוינות בעניינים הפנימיים שלנו. ניתן להסיח את הדעת ממלוא כתב האישום עב הכרס שיש למצביעי המחנה הלאומי נגד מי שמתיימר להיות המנהיג שלהם.
אולם החוק הזה באמת לא יהיה שווה יותר מאשר ספין בחירות אם הוא לא ישמש כלי אפקטיבי לגיבוש מחדש של האופי הציוני של המדינה. כי זו, אחרי הכל, הייתה מטרתו של חוק היסוד מלכתחילה. במיוחד הוא חייב להוות מחסום מפני אפשרות למוסס את תפיסת מכונני הציונות בין כתלי בג"ץ.
סימנים מעידים של היערכות כוחות ראשונית בין הממשלה לבג"ץ ניכרו בשבוע האחרון בין שרת המשפטים לבין נשיאת בית המשפט העליון. הם אובחנו גם בנאומים בכנס ההשבעה של שופט בית המשפט העליון החדש – אלכס שטיין.
שקד מנסה להרתיע מפני ניסיון לפסול את חוק היסוד הזה בבג"ץ, אבל גם אם זה לא יקרה, חייבים לצקת לתוך החוק תוכן, כדי שהוא לא ימוסס וייעקף. ההיסטוריה השלטונית של בנימין נתניהו לא מבשרת טובות בכל הנוגע לנחישותו להפוך את החוק לחומה ציונית בצורה. לכן צריך לקוות שיוזמי החוק מהליכוד והשותפים הקואליציוניים שלהם ייתנו למפגיני האויב שצעדו שלשום בכיכר סיבה טובה למחאה.
התרעות פיקוד העורף