רוח התקופה: האם יש בישראל רשימות שחורות בשל דעות פוליטיות?

המקרה שבו עוכב העיתונאי פיטר ביינרט בנתב"ג מוכיח שהשב"כ נגרר לשדה מסוכן, בו הוא משרת את האג'נדה של ממשלת נתניהו, ולא רק מגן על בטחון המדינה

יוסי מלמן צילום: ללא
ראש השב"כ, נדב ארגמן
ראש השב"כ, נדב ארגמן | צילום: אהוד אמיתון/TPS

כבר התוודענו לכך שבישראל הוקם משרד שמנוגד לעיקרון הבסיסי של הדמוקרטיה. המשרד המיותר לעניינים אסטרטגיים, שבראשו עומד השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומנהלת אותו הצנזורית הראשית לשעבר, תא”ל (במיל) סימה וקנין־גיל. במשרד הוכנו רשימות של פעילי BDS או תומכיהם, בניסיון להצר את צעדיהם בחו”ל ובישראל. בין השאר, מנהלים נגדם מסעות השחרה, שסופם להביך את ישראל ולגרום לה נזקים.

במקביל, נמשכת המדיניות הנוקשה של רשות האוכלוסין וההגירה, שכבר שנים מתעמרת ביהודים ובשאינם יהודים, המבקשים לבקר או לחיות בישראל. אבל העובדה שבזמן האחרון גם השב”כ מתחיל להיגרר, מרצונו או בעל כורחו, למערבולת האנטי־דמוקרטית הזו, מתחילה לעורר דאגה. בשבועות האחרונים נרשמו לפחות ארבעה מקרים שבהם חוקרי שב”כ עיכבו ותחקרו פעילים פוליטיים ישראליים ויהודיים. מיותר לציין שכולם היו אנשי שמאל. רצף האירועים הוא חומר למחשבה, שאולי לא מדובר במקרים בודדים.

אמש נאמר בהודעת השב”כ כי ראש הארגון נדב ארגמן הורה לתחקר את האירוע. מה שנדרש הוא שהשב”כ יחזור להיות ארגון שלא משרת את האג’נדות של הממשלה ואינו זורם עם “רוח התקופה”, אלא מגן על הדמוקרטיה השברירית של ישראל ויוצא נגד הזרם האנטי־דמוקרטי.

תגיות:
שב"כ
/
עיכוב בשדה התעופה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף