אחרי ששקעו קצת ההלם והתדהמה מההתנגשות המפתיעה עם הרוסים, החלה לחלחל ההבנה שישראל נקלעה כאן לאירוע בין־מעצמתי, למשבר שרוסיה רוצה לקבל עבורו תשלום במטבע אמריקאי יותר משהיא רוצה להיכנס לחיכוך מול ישראל. זה לא אומר שצריך להקל ראש במשבר החמור ביותר שהיה לנו מול מעצמה מאז מלחמת יום הכיפורים, זה גם לא אומר שלא ניתקל מעכשיו במצב חדש בסוריה, אבל מכאן ועד שיגור טילי S־300 לעבר מטוסי חיל האוויר - רב המרחק.

הרוסים ספגו מכה כואבת בהפלת המטוס: מעבר למותם של אנשי הצוות, הפגיעה במטוס רוסי באמצעות חימוש שרוסיה סיפקה לאסד רק הדגישה את סכלותם של אנשי הצבא הסורי ואת חוסר הזהירות שנקטו הרוסים עצמם בהגנה על המטוסים שלהם. כמו שאפשר לצפות מהרוסים - הם ניצלו את ההזדמנות לבניית משבר בעל נרטיב אלטרנטיבי, ומנהלים אותו בקור רוח כדי למקסם את הרווחים.

מלכתחילה הקפידו הרוסים לצייר את זה כמשבר בין דרגים מקצועיים: הדוברים שתקפו את ישראל היו לובשי מדים, והם האשימו את "הטייסים הישראלים", או את "הצבא הישראלי", כאילו שטייסי חיל האוויר פועלים על דעת עצמם. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נשאר מעל זה, עם אמירות מרוככות יותר, כך שלא ישמיע שום אמירה שתחייב אותו בהמשך וישמור לעצמו את המרחב לקבל החלטות אחרות.

לכן גם בישראל הקפידו שאת השיח יובילו הדרגים הצבאיים, כשהדרג המדיני נזהר מלהשמיע אמירות מחייבות. בצדק נשלח למוסקבה מפקד חיל האוויר ולא אחר, ובצדק ניהל דובר צה"ל, ולא ראש הממשלה, את הדוברות במשבר. כך גם ישראל שומרת לעצמה מרווח גמישות בהחלטות שעוד יידרשו להתקבל.

האלוף עמיקם נורקין הציג לרוסים הכל, בשקיפות מוחלטת: מאיפה ובאיזה גובה מגיעים המטוסים לתקיפה, לאיזה גובה הם צוללים כדי לשחרר את החימושים ומאיזה מרחק, ואיך הם חוזרים לבסיסים בזמן שהחימושים עושים את דרכם אל המטרה. הרוסים הבינו היטב את הנתונים, אבל אלה לא התאימו לסיפור שהם רצו לספר ולכן הפיצו אנימציה ותמונות מכ"ם מפוברקות שישרתו את הנרטיב שלהם. צה"ל העדיף לא להביך אותם בתמונות המכ"ם האמיתיות.

האצבע על ההדק

בישיבת הקבינט שהתקיימה ערב יציאתו לניו יורק הודה ביושר ראש הממשלה בנימין נתניהו שגם הוא לא לגמרי מבין מה רוצים הרוסים. הוא הסביר שלתחושתו הם מצפים מישראל לדרבן את האמריקאים לבוא בצעד לקראתם, אבל לא ידע לומר איזה צעד בדיוק. אלה הדברים שגם הציג בפגישתו הקצרצרה עם נשיא ארה"ב טראמפ, בתקווה שיוכל לבוא לעזרתנו במשבר הזה.

עד שזה יתברר, אנחנו נשארים עם הדברים הקשים שהשמיע שר ההגנה של רוסיה סרגיי שויגו, ושצריך להתייחס אליהם כלשונם: רוסיה תעביר לסוריה בשבועיים הקרובים כמה מערכות S־300, והמערכות האלה יימסרו לכאורה לידי הצבא הסורי. מה שלא ברור הוא מי יפעיל את המערכות האלה.

הסיכוי שרוסיה תאפשר לשלומיאלים של אסד לשלוט במערכת קטלנית כמו ה־S־300 נראה קלוש. גם הרוסים מבינים שהפקדתה של מערכת יעילה כזאת בידיים סוריות תגרום להפלה של עוד מטוסים רוסיים ואולי אפילו מטוסי נוסעים במזרח הים התיכון. ספק גם אם הצוותים הסורים שעברו הדרכה על המערכת לפני שנים אחדות עדיין מיומנים בהפעלה שלה. לכן רוב הסיכויים שנראה יועצים רוסים מפעילים את ה־S־300 בתקופה הקרובה, גם אם דגל סוריה הוא שיתנוסס מעל הסוללות.

נוכחות רוסית בסוללות ה־S־300 עשויה להגביל את היכולת של חיל האוויר לפעול נגדן. מנגד, קשה לדמיין שהרוסים ייתנו הוראה להפיל מטוס ישראלי ויסתכנו בהשמדה של המערכת. הדבר האחרון שרוסיה צריכה הוא שחיל האוויר הישראלי יחשוף את החולשה של מותג היצוא מספר אחת של התעשייה הצבאית הרוסית.

זו כנראה הסיבה לכך שהרוסים הצהירו גם על תגבור מערך הלוחמה האלקטרונית בסוריה. כבר כיום יש להם יכולות לוחמה אלקטרונית משמעותיות שם, וכל טייס אזרחי שעבר באזור כבר הרגיש אותן. לרוסים יש יכולת אמיתית לשבש קליטת GPS של מטוסים וחימושים. שימוש בלוחמה אווירית נותן לרוסים מדרגה רכה יותר ופחות קטלנית מול ישראל. עדיף לנסות לשבש מאשר להסתכן בהפלת מטוס ישראלי.

בתקשורת הזרה פורסם בעבר שחיל האוויר הישראלי התאמן כבר נגד דגם מיושן יותר של ה־S־300. אין ספק שחיל האוויר יודע להתמודד עם סוללות כאלה. יהיה לו קשה יותר לפעול בנוכחות המערכות האלה, כאשר הוא מנוע מלתקוף אותן. מה שצריך להטריד אותנו הוא תרחיש של אצבע קלה על ההדק של המפעילים הרוסים, שיפרשו את רוח המפקד ככזו שמתירה לשגר טיל לעבר מטוסי חיל האוויר.

בשנים האחרונות פעל חיל האוויר מאות פעמים בסוריה, על אף נוכחות סוללות S־300 ו־S־400 רוסיות. מפעילי המכ"מים הרוסים ראו את המטוסים הישראליים מרגע ההמראה שלהם, בין שמרמת דוד ובין שמחצרים, והקפידו שהמערכות לא יינעלו עליהם. הם לא אהבו את התקיפות הישראליות בסוריה, אבל הבליגו עליהן מאחר שהיו להם אינטרסים אחרים, ואלה עדיין בתוקף.

רוסיה רוצה לייסד מדינה לגיטימית בסוריה שתוכר על ידי העולם ושתהיה מדינת חסות רוסית ולא איראנית. בחזונה סוריה היא לא פלטפורמה לייצור נשק ולהברחתו לחיזבאללה. לכן אפשר שעם תחילת המשבר הרוסים הזהירו את האיראנים לא לנצל את הסיטואציה להברחות נוספות שיסכנו אותם בחיכוך מול ישראל. בישראל אפילו קיוו שהאיראנים יעשו טעות בימים האלה שתאפשר לנו לתקוף ולהוכיח את הנחישות במאבק מולם. אבל הם לא עשו.

היו שהאשימו את נתניהו בהיבריס שהוביל לתקרית מול הרוסים, אבל נתניהו פעל בשנים האחרונות בתבונה ובתעוזה מול האיראנים בסוריה והצליח לעכב את תהליך ההתבססות שלהם, גם אם לא לסכל אותו, אבל המערכה עוד ארוכה.

ההברחות מאיראן יתחדשו מתישהו, בלי קשר לשאלה אם האמריקאים יסייעו בפתרון המשבר או לא. לכן צה"ל צריך לחזור לשולחנות התכנון ולחשוב מחדש על הדרך שבה מנהלים את המערכה מולם, גם בנוכחות S־300 סורי. המערכת הזו היא אחת המוצלחות, אבל היא לא הרמטית. חיל האוויר וצה"ל יצטרכו לחשוב על דרכים יצירתיות איך להמשיך במערכה מול איראן בלי לסכן את היחסים עם רוסיה.

tguvot@maariv.co.il

יותר משרוסיה רוצה להיכנס לחיכוך מול ישראל, היא רוצה תשלום במטבע אמריקאי

האלוף עמיקם נורקין הציג לרוסים הכול, בשקיפות מוחלטת. הם הבינו היטב את הנתונים, אבל אלה לא התאימו לסיפור שהם רצו, ולכן הפיצו אנימציה ותמונות מפוברקות