נאבקתי בחיי בהרבה מאבקים. המאבק על החיים כנגד הסרטן, המאבק על השירות בצה"ל, על השיקום וההשתלבות בחברה, על לימודי הרפואה ועל כל הישג בחיי, שאליו הגעתי בזכות הסביבה התומכת שלי ובזכות המוטיבציה והרצון שלי לחיות חיים טובים ומאושרים כמו כולם, למרות מגבלתי. אני לא רוצה להיאבק במשרד הבריאות ובמדינה על זכויותיי, אני רוצה להיעזר ולהיתמך בהם ולקבל מהם את האפשרות לחיות חיים נורמליים כמו כל אזרח אחר. אני לא מסכנה ולא רוצה שירחמו עלי. אני רוצה שיעריכו בעלי מוגבלויות שמעוניינים ללמוד, לעבוד, לקדם ולפתח את החברה הישראלית ויאפשרו לנו לצמוח ולשגשג. בבקשה תשתפו ותעזרו לי להגיע לאוזניים של מישהו שיבין את מצוקתי וימצא פתרון.
בדקתי כבר כמה אופציות, כמו ניתוק של החשמל והמים בבית סגן השר. פרסום הטלפונים של סגן השר ובני ביתו ברבים עם בקשה מהציבור שיצלצלו אליהם במשך 24 שעות ביממה ולא ייתנו מנוח עד שעניין הפרוטזה ייפתר. יש עוד כמה פעולות יצירתיות ממוחי הקודח. כמובן שכל הפעילויות האלו ואחרות הן רק בגדר מחשבה ולא יבוצעו אם יפתיע סגן השר שהיה עסוק השבוע במגעים הקואליציוניים וימצא כמה דקות לפתור את עניין הפרוטזה של קוראל.
התרעות פיקוד העורף