פורום ראשי המחתרות עשוי להיות מעין תשובה למעכירי האווירה

השבוע שחלף היה טעון במיוחד. צוינו בו שני תאריכים היסטוריים, אירועים קשים, שהמייחד אותם היה היקלעותנו אל סף מלחמת אחים. האחד אירע זמן רב לפני קום המדינה – רצח ארלוזורוב על שפת הים בתל אביב לפני 86 שנה. השני התרחש מיד לאחר הקמת המדינה – טיבוע ספינת העולים והנשק אלטלנה של האצ”ל, לפני 71 שנה.

יש הרבה מן המשותף לשני האירועים. בשניהם נשפכו דמי טהורים - דמו של חיים ארלוזורוב, המנהיג הכה מוכשר, שיש אומרים כי אלמלא נרצח היה הוא ראש הממשלה הראשון של ישראל, ודמם של 16 חברי האצ”ל, שנרצחו בירי מכוון. בשני המקרים מדובר בעלילות כזב נגד יריב פוליטי. שניהם אירעו בסמיכות מקום, על חוף ימה של תל אביב. בשניהם היה מעורב דוד בן גוריון, שהוביל ב־1933 את העלילה נגד שלושת חברי התנועה הרוויזיוניסטית ולא חזר בו עד יומו האחרון, ושב־1948, והוא כבר ראש הממשלה, נתן את הפקודה לפתוח באש על אלטלנה.

פורום ראשי המחתרות עשוי להיות מעין תשובה למעכירי האווירה, ויכול לשמש דוגמה ומופת להתלכדות, להכרה שהאמת אינה נמצאת כולה בצד אחד, אלא כל ארגון וכל זרם תרם בזמנו ובהקרבתו את חלקו להקמת המדינה. האמת הזאת שיצאה מבית ההגנה צריכה להיות נר לרגלי ראשי המפלגות, שבמאבק שנפתח מחדש על השלטון, אינם בוחלים בהכפשות ובעלילות. היא גם המענה לכוכבי שביט שמפציעים לרגע עם רפש שהם מפזרים ואז דועכים ונעלמים.