הסתובבו שלשום במשכן הכנסת לא מעט אנשים המומים. יצא לי לשוחח עם יואב סגלוביץ זמן קצר אחרי "נאומו" של קומיסר המשפטים. האיש ראה כמה דברים בחייו. גם הוא, אגב, רדף ראש ממשלה, כלומר חקר אותו (אולמרט, שגם הגיע לכלא) והוביל את אגף החקירות של המשטרה בתקופות סוערות. דבר כזה הוא לא ראה מימיו. "הם לא רואים בעיניים", מלמל, "אלה עניינים שבנפש". אותו כנ"ל עם חברת הכנסת רויטל סויד, שמבינה דבר או שניים במשפחות פשע (הייתה עו"ד פלילית מצטיינת). הם לא תיארו לעצמם שיזכו לראות את מה שראו אתמול. ולא רק הם.
גם בליכוד יש לא מעט אנשים שמתפחלצים אל מול הטירוף המשתולל בחופשיות בקודש הקודשים של הממלכה. הביטו על ישיבת הסיעה. חבורת פוחלצים שותקים. לא תצליחו לשכנע אותי שניר ברקת, גדעון סער, יולי אדלשטיין, אבי דיכטר, גלעד ארדן ואפילו ישראל כ"ץ לא מבינים מה קורה כאן. הם מבינים, אבל שותקים. עדר עלוב של כבשים פועות ומגלגלות עיניים, שיטען בבוא היום (המתקרב) לנסיבות מקילות. חברים, הנסיבות אינן מקילות. הנסיבות מחמירות. זה לא יעבור הלאה אם רק תורידו עוד קצת את הראש. זה יעבור רק אם תרימו את הראש.
התרעות פיקוד העורף