תרבות ה"יהיה בסדר" הידועה לשמצה ממשיכה לחגוג, אפילו בצה"ל. גם ביהלום שבכתר של הצבא, חיל האוויר, לא דואגים. למה לדאוג אם יהיה בסדר?
כולנו מכירים את מידותיהם של המטוסים ומבינים לאיזה גובה היו המים צריכים להגיע על מנת שיוכלו לחדור לגוף המטוס ולגרום לנזקים כה חמורים. נשאלות השאלות: האם משאירים מטוסים מבצעיים בדירים ללא השגחה? אין חיילים בשטח שרואים שהמים מגיעים, מציפים וגואים? אין מצלמות, חיישנים? האומנם הכל נתון לחסדי שמיים?
לדברי קצין בכיר מחיל האוויר, "בבוקר הבסיס היה יבש ותוך חצי שעה הוצף בעשרות אלפי מטרים מעוקבים של מים", אבל חצי שעה זה די והותר זמן כדי לנקוט פעולת מנע. הזנקת טייסים או צוותים נעשית בדקות.
הבעיה השולית היא שהמסקנות והלקחים לא ממש יושמו. בין השורות הבנתי שיש חילוקי דעות בין מפקדת הבסיס לבין המועצה המקומית, וכל גוף מטיל את האחריות למחדל על משנהו. מוכר לכם מאיזשהו מקום? כן, השני הוא זה שאמור לטפל. בינתיים - יהיה בסדר. ובינתיים, אחד מהחילות הטובים בעולם שוקע בבוץ. לאן הגענו?
אבל אל תדאגו, חברים, הקופסה השחורה שבמטוסי F־16 עמידה למים.
התרעות פיקוד העורף