ועדיין, בברנז'ה העסקית הוא זוכה לפרגון. שיתוף הפעולה שלו עם החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים, הוא משביע רצון. אנשי עסקים כמו סגי איתן, לשעבר מנכ"לית נכסים ובניין, ושוקי שמר, יו"ר מרכז הבריאות אסותא ויו"ר הוועדה המנהלית בבנק המרכזי, מרעיפים עליו מחמאות.
מינויו כנגיד אושר ב־24 בדצמבר, ובימים אלה הוא משלים שנה לכהונתו. על כורסתו נחת בסערה מושלמת, הכוללת את מלחמת הסחר עם סין, את תעתועי הריבית ואת האתגר הפוליטי - כנגיד הוא משמש כיועץ כלכלי לממשלה, המכהנת כממשלת מעבר במערכת בחירות שלישית ברציפות. על רקע זה, זהירות מבחינתו היא מילת מפתח. הוא מפעיל את מלוא מכבסת המילים ופוסע בזהירות כאילו פרוש בפניו שדה מוקשים. התשובות לשאלות הן עקיפות ופתלתלות כמו הירידה מערד לים המלח. הוא נזהר בכבודם של הפוליטיקאים ובתשובותיו הולך סחור סחור. אם במקרה נפלטה בדבריו איזו מילת ביקורת, הוא עוטף אותה במספר שכבות של ספוג ידידותי לסביבה.
כבר בתחילת הראיון הראשון שלו לתקשורת מקדים פרופ' ירון ומספר שעם כניסתו הגדיר את המטרות העיקריות מבחינתו: התאמת הבנק למציאות הכלכלית של ימינו בתכנון ארוך טווח, תוך אתגור המוסכמות במדיניות המוניטרית והשינויים החיוניים הנדרשים בבנק ישראל.
באופן מעשי, בנק ישראל החל בימים אלה ביישום תוכנית אסטרטגית בשיתוף מנהלים ועובדים. "אנחנו בשלב של מעבר ליישום הקונקרטי, ונפרסם את פרטי התוכנית במהלך החודשים הקרובים", מסביר פרופ' ירון, "חלק מהתהליך היה אבחון המערכת וניסיון לסגירת פערים, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. מדובר ספציפית במערכות התשלומים ובשוק ההון. השיפור במערך התשלומים הוא חלק מהותי מהמערכת הפיננסית. מדובר במשימה חשובה. השינויים הטכנולוגיים יסייעו לעסקים קטנים ולמשקי בית ליצור ממשק טוב יותר ולקבל שירות טוב יותר. אם לקוחות ירצו, הם יוכלו להתנהל אך ורק באמצעים דיגיטליים".
כשאני מבקש שירחיב על המהלכים העתידיים, הוא מגלה: "אנחנו חושבים על הפעלת מטבעות דיגיטליים והקמת מעבדת חדשנות. התחלנו בשיתופי פעולה עם קולגות בחו"ל. אני מאמין שבתום הקדנציה שלי, שוק האשראי בישראל יהיה יעיל ומתקדם. השלב הבא הוא שיפור מאגר האשראי לעסקים. יש חשיבות רבה להידוק הקשר עם הציבור ולהיות נגישים עבור משקי הבית. אנחנו צריכים להיות רלוונטיים וקשובים לצורכי הציבור ולהרחיב את השקיפות. אנחנו חיים בעולם עם קצב שינויים מהיר ביותר, וכמות הלא נודע היא גדולה. צריך להתמודד בתנאי אי־ודאות, ולהכין את המערכת הפיננסית להתמודד עם ההשפעה של משברים עולמיים. המיתונים לוו בעבר במשברים פיננסיים כואבים, ולכן התחלנו בעבודת הוועדה ליציבות פיננסית".
עם כל הכבוד לענייני החדשנות, הוועדות ליציבות פיננסית וקידום תוכניות עבודה עתידיות, על הפרק ניצבים נושאים כלכליים בוערים, ונתחיל בריבית.
"מדד יוני 2019 ירד בצורה חריגה של 0.6%, ולכן במחצית 2020 נהיה בתחתית היעד. בהנחה שהצמיחה והשכר יעלו, האינפלציה תתקדם למרכז היעד. עדיין יש לנו נחישות להשיג את יעד המחירים 1%־3%, וזאת מבלי לשנות את היעד, אבל כל האופציות פתוחות. לנגיד אסור להיות דוגמטי. נכנסנו ל־2019 עם מדדים גבוהים וכלכלה שעובדת על טורבו, וביוני הגענו לאינפלציה של 1.5%".
"אני עדיין עומד מאחורי כל מה שאמרתי בטקס כניסתי לתפקיד אצל הנשיא. ההעדפה שלי היא עדיין לא להתערב בשווקים. כל עוד אין סטייה בחלון שערי החליפין, הכוללת פעילות ריאלית ופיננסית, אנחנו נותנים לשוק לעבוד. ברגע שתהיה סטייה, נפעל. כשהתערבנו בשוק המטבע, הגענו למסקנה שזה הכלי העדיף בעת הזאת על פני הורדת הריבית. אבל חלון ההתערבות הוא דינמי ואנחנו מפעילים כל הזמן מודלים. אין דפוס פעולה דוגמטי בריביות או בתחום המט"ח. כל עוד אני לא רואה אי אלו סטיות מהותיות, אני מעדיף לתת לשוק להמשיך לעבוד".
"יש פה בנקים זרים שמתעסקים בתחומי בנקאות אחרים. בבנקאות יש יתרון לגודל. חלקם בחנו כניסה בעבר והגיעו למסקנה שלא כדאי להם להיכנס. יש רגולציה שחלק מהגורמים הזרים לא רוצים להתמודד איתה. הבנקים הזרים, ממה שאני רואה, בוחנים ברובם את הכדאיות העסקית, והגיעו למסקנה שגם משיקולי גודל שוק, עצם הקנייה לא מעניינת אותם, אלא כניסתם כגורם נוסף. אני מקווה שלאור הורדת החסמים והעובדה שישראל הופכת יותר ויותר גלובלית עם בנקאות פתוחה, יגיעו לכאן בנקים נוספים. אני מאמין שלאורך זמן נראה התרחבות. אנחנו רוצים להגדיל את התחרות והורדנו חסמים. גופים מסוימים רוצים להיכנס לכרטיסי אשראי".
התרעות פיקוד העורף