מכל זה אתם יכולים להבין שאיננו אדישים, רעייתי זהבה ואני, למתחולל בעוטף ולידיעות על בלונים נושאי חומר נפץ, רקטות וטילים, ושאר מרעין בישין שנחתו בתחומי המועצה האזורית שער הנגב מכניסים אותנו למתח. בוודאי כשמציינים בפירוש את שם היישוב שבו או בסמוך לו נחתו “מלאכי המשחית” האלה, כפי שעשו בראשית השבוע לגבי הקיבוץ “שלנו” סעד. טלפון למישהו מחברינו שבשדה הקרב משקיט אותנו. עולם הפוך – החזית מרגיעה את העורף.
ועוד משהו: דובר צה”ל הודיע שביום שני זוהו 50 רקטות שנורו לעבר ישראל ומערכת כיפת ברזל יירטה 90% מהן. כשאני קורא את זה, קופץ לי מיד השם עמיר פרץ. כן, האיש עם השפם (אז) משדרות, לא גנרל שכיהן במשך שנה כשר הביטחון, ובניגוד לדעת “מומחים” ביטחוניים התעקש על פיתוח כיפת ברזל וניצח. אני מצדיע לו ואומר תודה.
ראש הממשלה אמר: “כל מיני גורמים, לרבות זרים, יכולים להתערב בדרך הזאת בבחירות ויש לנו עניין לעצור את זה”. הוא הודיע שיבקש לערב את המשטרה והשב”כ בעניין. והשר לביטחון פנים הזהיר: “יש חשש שיהיו השלכות לקורונה על יום הבחירות עצמו מגורמים שינסו לפגוע בטוהר הבחירות”. והחשש העיקרי הוא שאימת הנגיף תמנע מרבים לבוא לקלפי. בקיצור, ממש מכה שלא כתובה בתורה.
3. פרשת משפטים בספר שמות, שאותה קראנו בשבת שעברה, היא רבת מצוות עשה ולא תעשה. בסופה עולה משה להר סיני ושוהה שם 40 יום ו־40 לילה שלאחריהם הוא יורד עם שני לוחות הברית. יש בפרשה מצוות אנושיות, כגון המצווה לגבי היחס לגר, לזר, החוזרת פעמיים בפרשה. אסור להונות אותו וללחוץ אותו “כי גרים הייתם בארץ מצרים”.
מורתי פרופ' נחמה ליבוביץ מסבירה בספרה “עיונים בספר שמות” את הכפילות הזאת כך: “לא די בעבר של גרות ועבדות ובזכר שפלותך כדי למנוע השתלטות על גרים בארצך לאחר שיצאת מגרות והגעת לעצמאות. האם באמת זכר ייסורים שסבלת ושנאת חינם שהשביעוך, הם כשלעצמם כבר דיים כדי לעורר אהבה ורחמים בלבך על סובל ומדוכא? האם לא מצאנו שלבו של האדם – עקוב ומי ידענו – פועל גם בכיוון הפוך? הלא נראה לעתים שהשנאה והבוז וההשפלה שסבלה נפש האדם הפרטית או הקיבוצית בנעוריה אינה מונעת ממנה להתייחס ביחס דומה לזולת בעת היכולת. ויש אשר עובדת היותך בנעוריך גר ונלחץ, דווקא היא תמריץ אותך למצוא פורקן לנפשך בשעבוד הזולת הנתון למרותך”. ניתוח מעניין ואמיתי של נפש האדם.
התרעות פיקוד העורף