כרגע שלושה מארבעת חברי הקוקפיט תומכים במיצוי האפשרות להקים ממשלת מיעוט. מדובר בבני גנץ, יעלון ויאיר לפיד. גבי אשכנזי מסתייג, אבל מעדיף שהאוזר והנדל יעשו את העבודה הקשה. בצמרת הקוקפיט יש מי שחושדים שהסתייגותו של אשכנזי מקורה באינטרסים אישיים ובאופק מדיני־פוליטי שהוא מתכנן לעצמו. המתח עולה.
הטיעון המרכזי של תומכי הממשלה הצרה הוא פשוט: מה ביבי היה עושה במצב כזה? משביע ממשלה בקולותיהם של כל מי שמסכימים להצביע עבורו. מן העבר השני (של האוזר והנדל) עונים: מדובר באסון פוליטי ובקבורתה של כחול לבן. הקמת ממשלה הנתמכת בקולות הערבים תעלה את הימין ל־70 מנדטים ותאפשר לביבי לבצע הפיכה משפטית־חוקתית ושלטונית של ממש. זו תהיה התאבדות בשידור חי.
התשובה על הטיעון הזה: מה האלטרנטיבה שלכם? ללכת לבחירות רביעיות? או להכריח את אביגדור ליברמן לחזור לזרועותיו של נתניהו והליכוד? ממשלה צרה תחלץ את הפקק האוטם את המדינה כולה, נתניהו ייצא מבלפור, והבלוק שהקים ייסדק עד שיתפרק. החרדים לא יכולים להרשות לעצמם להישאר בחוץ, כנ"ל לגבי בנט ואיילת. צריך עצבים חזקים. זה המנוף היחיד שיכול לאלץ את נתניהו להקים ממשלת אחדות שבה הוא שני ברוטציה.
בעניין השאלה "מה נתניהו היה עושה במצב הזה?", אפשר להסתייע בתקדים ההיסטורי הזה: ב־22 במאי 1995 הגישו הסיעות הערביות חד"ש ומד"ע הצעת אי־אמון בממשלת יצחק רבין, בגין הפקעות אדמה בירושלים. שמעון פרס, שר החוץ, עלה לדוכן הנואמים בכנסת כדי לענות על ההצעה וגילה, לתדהמתו, שהליכוד, בהנהגת בנימין נתניהו, חבר לסיעות הערביות ומתכוון להצביע אי־אמון בממשלה.
יש להדגיש: הליכוד חבר למפלגות הערביות להפלת ממשלה בגלל הפקעת אדמות ובנייה בירושלים. בראש הליכוד עמד נתניהו. אביגדור ליברמן, בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו בסוף השנה שעברה, כתב: "נתניהו החליט שסיעת הליכוד תצטרף להצעת אי־האמון של הסיעות הערביות. כששמעתי על כך ירדתי בבהלה מהקומה ה־13 במצודת זאב לקומה ה־12, היכן שישב נתניהו. אמרתי לו שזו שגיאה חמורה ושאנחנו יכולים לשלם מחיר יקר על ההחלטה הזאת. נתניהו הפסיק אותי וענה באופן סמכותי ובטוח: 'איווט, כשיש הזדמנות להפיל את היריב הפוליטי מהשלטון - לא חושבים פעמיים".
באותו דיון בכנסת, שבו חבר הליכוד לסיעות הערביות להפלת הממשלה בגלל בנייה בירושלים, אמר שר החוץ פרס: "הממשלה למדה היום שיש בעצם רוב בעם אשר סבור שעניין הפקעת השטחים בירושלים הוא לא דבר חשוב. הפלת הממשלה היא דבר יותר חשוב". ח"כ סלאח טריף הוסיף: "הם תאבים לשלטון". פרס: "אם זה המצב, גם לנו יש הרהור שני. אנחנו החלטנו להשעות את הפקעת ירושלים...אני רוצה לקרוא את החלטת הממשלה שהתקבלה לפני רגעים ספורים: שר האוצר ישעה את ההחלטה בדבר ההכרזה על הפקעת הקרקעות".
מה ההבדל בין הפלת ממשלה באי־אמון להשבעת ממשלה באי־אמון? בשני המקרים מדובר בהצבעה היסטורית, משנה גורלות ומחליפה שלטון. במקרה הראשון עשה נתניהו יד אחת עם הערבים, תוך שפגע בירושלים. במקרה השני גנץ שוקל לעשות יד אחת עם הערבים כדי להקים ממשלה ולפנות את נתניהו מהמעון ברחוב בלפור. נראה שמה שמותר לנתניהו, אסור לכל האחרים.
התרעות פיקוד העורף