1 "אני רואה את האור בקצה המנהרה", אמר השבוע מנכ"ל פייזר אלברט ברולה ל־CNBC. "אני מאוד שמח, אך עם זאת, לפעמים יש לי דמעות בעיניים כשאני מבין שזה סופה של עבודה בת תשעה חודשים, עבודה של יום ולילה, של הרבה אנשים ומיליארדים שהושקעו בפיתוח החיסון. מעולם לא חשבתי שהתוצאות יצביעו על יעילות של 90%", אמר ברולה, שעובד בפייזר 25 שנה ומונה למנכ"ל החברה בינואר 2019.

הוא הוסיף כי הוא רוצה להיות בין הראשונים שמקבלים את החיסון כדי להראות את אמונו בפיתוח, אם יקבל אישור לכך מהרגולטורים. עם זאת, הוא הודה שיש עם כך בעיות אתיות. "אם מספר החיסונים מוגבל, אני לא יודע אם ימליצו לאנשים בגילי להיות בין הראשונים לקבל את החיסון, ואני רוצה לכבד זאת", אמר ברולה, שנמצא בסוף שנות ה־50 לחייו.

נתניהו על החיסון של פייזר: "יגיע לישראל בינואר"

2 האופטימיות בעקבות הודעת פייזר, וקרוב לוודאי שיהיו עוד כאלו מחברות אחרות בחודשים הקרובים - היא במקומה - אבל צריך להיות ריאליים: הקורונה תהיה איתנו, בישראל ובעולם, בחודשים הקרובים - בלי חיסון. פייזר מעריכה שאחרי כל האישורים הרגולטוריים היא צפויה לייצר 50 מיליון מנות של החיסון עד סוף השנה, ועוד 1.3 מיליארד מנות בשנת 2021. החיסון של פייזר מצריך שתי מנות לאדם בהפרש של שלושה שבועות (כלומר, צריך לחלק את המספרים האלה בשניים כדי לקבל את מספר האנשים הפוטנציאליים שיכולים לקבל את החיסון).

פייזר והממשל האמריקאי הגיעו לסיכום ביולי השנה על רכישת 100 מיליון מנות חיסון בהיקף של כמעט 2 מיליארד דולר. מטבע הדברים פייזר תממש קודם כל את ההתחייבות לארה"ב לפני שתפנה לשוקי חוץ, כך שהחיסון יגיע לישראל אי־שם במהלך השנה הבאה, אם הכל יעבוד כשורה ואכן המו"מ בין משרד הבריאות עם נציגי החברה - והלחץ שמפעיל ראש הממשלה בנימין נתניהו - יישאו פרי.

השבוע הודיע נתניהו כי ישראל צפויה לחתום על הסכם לרכישת 6 מיליון מנות חיסונים, שיספיקו ל־3 מיליון בני אדם.

3 "אני מאמין שגם החיסון של מודרנה יעבוד טוב", אומר ל"מעריב" חיים הורביץ, לשעבר בכיר בחברת טבע ובנו של מייסד החברה אלי הורביץ. "אף שעושים מזה סיפור גדול, פיתוח חיסון לווירוס זה לא מדע בדיוני, עושים זאת כבר עשרות שנים. אני לא יכול לדבר בשם פייזר, אבל זו חברה אמריקאית, והם יתחילו בארה"ב, שם מקבלים גם את המחירים הכי טובים. צריך לזכור שכושר הייצור של החברות שמפתחות חיסון לקורונה הוא מאוד מוגבל, כי מדובר בייצור סטרילי ברמה הכי גבוהה. זה לא לקחת אבקה ולייצר ממנה 2 מיליארד טבליות - זה סיפור־סיפור. וגם זה גורם שיעכב את הגעת החיסון - כי לכולם יש כושר ייצור מאוד מוגבל. זה לא שפייזר מסוגלת לספק מחר בבוקר את כל הצרכים של ארה"ב, בוודאי לא של כל העולם.

"אגב, אני מקווה מאוד שפיתוח החיסון של המכון הביולוגי יצליח - יש להם חיסון שנראה מאוד מרשים - אבל גם להם יש כושר ייצור מוגבל, להערכתי של כ־10־15 מיליון חיסונים בשנה. לצורך הרחבת כושר הייצור אפשר להקים כמובן מפעל, אבל בניית מפעל סטרילי רציני זו השקעה של 200־300 מיליון דולר - לפי הניסיון שלי בטבע".

גם מנכ"ל פייזר התייחס לעניין מגבלת הייצור בראיון ל־CNBC: "אנחנו מודעים לכך שהביקוש יהיה גבוה בהרבה מכל מה שאנחנו יכולים לייצר. אנחנו בוחנים אם יש דרכים אחרות, לחשוב מחוץ לקופסה, שנוכל להגדיל את יכולת הייצור".

שאלתי את הורביץ כמה להערכתו יעלה החיסון. "אין עוד מספרים מדויקים. אני מעריך שזה יהיה בסדר גודל של 10־20 דולר לאדם. אם אני עושה איזושהי אנלוגיה לחיסוני שפעת, אני מעריך - וכאמור זה לא מספר מדויק - שכל חיסון יעלה כמה עשרות בודדות של דולרים (על פי החישוב של הורביץ, עלויות החיסון השנתיות בישראל עשויות להגיע עד למיליארד שקל, לא הוצאה תקציבית כה משמעותית - א"צ).

"מדובר במחקר מאוד מאוד יקר. פייזר עשתה ניסוי עם כ־40 אלף חולים, מודרנה עם כ־50 אלף - ההוצאות של המחקר והפיתוח הן אדירות. מנכ"ל פייזר העריך שהם הוציאו על הפיתוח עד היום כ־1.5 מיליארד דולר. גם אם הוא קצת הגזים - אלו פחות או יותר המספרים".
אני מניח שהם יחזירו את ההשקעה די מהר עם הביקושים הגבוהים.

"הם אכן יחזירו את ההשקעה, אבל לא בשנה אחת. זה ייקח להם שלוש שנים, וזאת, כאמור, בגלל כושר הייצור המוגבל. מי שחושב שעם האישור הסופי ופתיחת השווקים אפשר למכור מספר חיסונים ככל שחפצה נפשך - זה לא עובד כך".

הכלכלה הרי תעבוד: ביקושים גבוהים לחיסון ילחצו את המחיר כלפי מעלה.
"קשה לדעת בשלב הזה, אם כי יש כמה כללי אצבע בעניין. אנחנו לא יודעים מה יעשה הנשיא הנבחר - אבל כרגע אין בארה"ב פיקוח מחירים בכלל. לכן, באופן טבעי, המחיר הכי גבוה יהיה בארה"ב. ברוב מדינות אירופה קיים פיקוח, אז המחיר יהיה באמצע. בישראל, בגלל הכוח של קופות החולים ומשרד הבריאות - אני מניח שנשיג מחירים מאוד טובים. בשורה התחתונה, עלות החיסון לא תהיה 'אישיו' באספקתו".

ומתי יגיע החיסון לישראל להערכתך?
"סדר גודל של קצת יותר מחצי שנה, רק לקראת הקיץ הבא. וצריך לזכור: לא הכל במכה אחת, כי יתחילו עם המבוגרים, ואז יירדו בקבוצות הגיל ולפי קבוצות סיכון. אמא שלי, למשל, בת 87, תהיה בין הראשונים לקבל - כך אני מקווה. ילדים, לפי כל הסימנים, אין צורך לחסן בכלל".
איפה עומד המכון הביולוגי בפיתוח החיסון, והאם ההתקדמות של פייזר מייתרת אותו?

"המכון הביולוגי החל בניסויים ראשונים בבני אדם. בפאזה הראשונה זה עשרות חולים, בפאזה השנייה זה כ־900 חולים, ואחר כך, בפאזה השלישית, עשרות אלפי חולים. בהנחה שהכל ילך חלק וטוב, אני מעריך ששיווק מסחרי, אם בכלל, יהיה ברבעון האחרון של 2021. אבל אני רוצה להדגיש שזה ממש בסדר, לא צריך להתרגש מזה. כנראה שהחיסון לקורונה יהיה כמו חיסון לשפעת, ויצטרכו לעשות אותו כל שנה. אז גם אם המכון הביולוגי הפסידו שנה אחת, זה לא נורא ולא אסון. מה שחשוב הוא, אם אכן זה יגיע לשלב הייצור, שלישראל תהיה יכולת ייצור עצמאית משלה".

4 הורביץ נגע לטעמי בנקודה מאוד רגישה בעניין המכון הביולוגי. קראתי כמה וכמה התייחסויות די מזלזלות לעניין החיסון של פייזר בהשוואה למכון הביולוגי. אלו השוואות מקוממות, מרגיזות וגם מטעות. בשבוע שעבר חשפתי פה את העובדה שמכון ויצמן מִסחר תרופות ברווחים של מיליארדים ושילם אפס אחוז מס. זו תמצית הבעיה בפיתוח ובמסחור תרופות בישראל: ההצלחה של מכון ויצמן היא גם הכישלון של מדינת ישראל. אפשר להגיד שהתשתית המדעית במכון ויצמן ובמוסדות אקדמיים נוספים הוכיחה את עצמה פעם אחר פעם לאורך עשרות השנים האחרונות, אבל מדינת ישראל לא ממש ידעה למנף את התשתית המדעית הזו ולחבר אותה לתעשיית תרופות צומחת בישראל.

לבד מהמקרה של הקופקסון, תרופה לטרשת נפוצה שמוסחרה על ידי טבע והפכה ללהיט שנמכר ביותר מ־4 מיליארד דולר בשנה עד לפקיעת הפטנט. אז תוקף הפטנט פג, טבע ביצעה טעויות ברכישות מנופחות, היא נכנסה למשבר עמוק, ושוויה עומד כיום על כ־10 מיליארד דולר בלבד, חברה קטנה במונחים אמריקאיים.

התוצאה המשקית של העושר המדעי בפיתוח תרופות הקיים בישראל הייתה שמכון ויצמן נהנה מתמלוגים אדירים וגם קבוצה מצומצמת מאוד של מדענים. ממה נהנתה מדינת ישראל? לא ממסים כמעט וגם לא מצמיחה של תעשיית תרופות ענקית. נכון, פיתוח תרופות הוא עניין לחברות ענק, להון של מאות ומיליארדי דולרים עם סיכון גבוה - ולא כל פיתוח במכון ויצמן יכול להישאר בישראל. אבל היה אפשר להפיק מהתשתית המדעית הרבה יותר למדינת ישראל מכפי שקרה בעשרות השנים האחרונות. דווקא על רקע הדעיכה בפיתוחים בשנים האחרונות, חשוב מאוד שהמכון הביולוגי יצליח לפתח את החיסון לקורונה. כולנו צריכים לייחל לכך ולא ללעוג לכך

החיסון לקורונה: בישראל מוקדם לשמוח על ההתקדמות של פייזר

למה אפשר לצפות אחרי הודעת פייזר על החיסון לקורונה, ומדוע פריצת הדרך אינה מייתרת את המשך הפיתוח במכון הביולוגי הישראלי