"בני גנץ מבצע פשע בבריאות של אזרחי ישראל", הטיח שר הבריאות יולי אדלשטיין ביו"ר כחול לבן בגין סירובו להביא לישיבת הממשלה אישור לרכישת 36 מיליון חיסונים בשווי 3.5 מיליארד שקל. אישור הממשלה נדרש להוצאה החריגה, משום שרק כך ניתן יהיה להגדיל את "קופסת הקורונה" המנופחת ממילא.
"הקופסה", ויחד איתה הגירעון וחובות המדינה (שעל פי נתוני החשב הכללי באוצר זינקו ב־20% ל־984 מיליארד שקל), אינם מטרידים את ראש הממשלה בנימין נתניהו או את שר האוצר ישראל כ"ץ. הם מעוניינים לרצות את כולם ומונחים בעיקר משיקולים פוליטיים. אבל התעקשותו של גנץ (שדרש לכרוך את האישור במינוי שר משפטים קבוע) הוכיחה שהוא צדק. כ"ץ הפעיל קומבינה תקציבית שאפשרה רכישת 9 מיליון חיסונים בשווי 1.1 מיליארד שקל.
בניגוד לטענתו של ד"ר אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו, הכסף לא יבוא על חשבון הסיוע לעסקים קטנים. הם לא ייפגעו, כי לא כל כספי הסיוע נוצלו. מתברר אם כן שהשמיים לא נפלו ובבריאות אזרחי מדינת ישראל לא בוצע שום פשע מאורגן. כשרוצים מאוד, יש כסף, שלא תמיד מגיע למטרות הראויות.
לפני יום העצמאות נפגש שר האוצר עם נציגי המפלגות החרדיות. הפוליטיקאים החרדים חוששים שבהיעדר כספיים קואליציוניים וללא תקציב מדינה מאושר תלמודי התורה ייפגעו. כ"ץ לא אכזב, והבטיח להמשיך את המימון על חשבון התקציב ההמשכי. התחייבות דומה ניתנה גם במהלך דצמבר 2020, כשהחרדים לחצו לקבל כסף אף על פי שלא היה תקציב. החרדים, הנצמדים לקואליציה עם נתניהו, יצאו מרוצים.
עם נכי צה"ל, לעומת זאת, שלא חברים בשום קואליציה, מנהלים בוועדות הרפואיות של אגף השיקום אינסוף ויכוחים על אחוזי הנכות, וחופרים בהיסטוריה המשפחתית שלהם. בעקבות ההפגנות נפגש נתניהו עם יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן, והבטיח כהרגלו סיוע מיוחד לאגף השיקום במשרד הביטחון שיגיע לאישור הממשלה בתוך שבועיים. בישיבת הממשלה הקרובה אמורים לדון בנושא, ויש לקוות שהתוספת תאושר באותה נחישות שבה טופלו החרדים, ובאותה מהירות שבה אותר הכסף לחיסונים.
מתברר שכשפוליטיקאים רוצים להיטיב עם קבוצות לחץ, תמיד יימצא הכסף החסר. שום דבר לא יעמוד בדרכם לקופה, גם לא יועצים משפטיים דעתניים ובראשם אסי מסינג, היועץ המשפטי של האוצר. זה לא מקרה ששר השיכון יעקב ליצמן מאשים את מסינג בבלימת הדרישות התקציביות שלו למימון סבסוד מענקים בפריפריה והקמת תשתיות. עם כל הכבוד למשרד השיכון, ללא תקציב מדינה גם התוכניות האלה יכולות לחכות. אם יש לו טענות כלשהן בנושא, ליצמן מוזמן להפנותן לנתניהו, שהינו האחראי לאי־אישור התקציב, ולא ליועץ המשפטי באוצר.
2. נגיד על הגדר
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, מתנהל בחודשים האחרונים בזהירות של נהג בכביש חלקלק. הודעת הריבית מהשבוע מוכיחה שבכל צעד ושעל שהוא עושה (או לא עושה) הוא אינו מוכן אפילו להתקרב למהלך כלכלי הנתפס כמסוכן. לכן, למרות סימני ההתאוששות של המשק והחזרה לצמיחה בזכות הירידה הדרמטית בתחלואה, הריבית במשק נותרה על 0.1%, והיא תישאר ברמה זו עוד תקופה ארוכה.
גם האינפלציה המתעוררת ועליות המחירים הותירו את הנגיד שווה נפש, בטענה שהזינוק הנוכחי מוסבר בשחרור ביקושים כבושים, ושאחרי הזינוק תגיע ההתייצבות: "נהיה סבלניים מאוד ביחס לאינפלציה, כי אנחנו רוצים לתת מקדמי ביטחון לטובת הפעילות הכלכלית".
הדולר היציג צנח השבוע לרמה של 3.25 שקלים לאחר שרק לפני שבועיים כבר גירד את ה־3.34 שקלים. המהלך המשמעותי היחיד שנעשה בתחום הוא החלטה מלפני כשלושה חודשים לתמוך בשנה הקרובה בדולר ב־30 מיליארד דולר. עד כה נרכשה מחצית מהסכום, עוד לפני שסיימנו את השליש הראשונה של 2021. הנגיד הבטיח שבמידת הצורך הסכום יגדל.
בעילה של צורך בשמירת "כריות הון", מונע פרופ' ירון מהמערכת הבנקאית חלוקה מוצדקת של דיווידנד במזומן לבעלי המניות. אין שום סיבה למנוע את החלוקה, מה גם שחברות הביטוח כבר החלו לחלק.
הריבית האפסית מתדלקת גם את שוק המשכנתאות, שהיקפן הגיע בחודש מרץ לשיא של 8.6 מיליארד שקל. ריבית נמוכה מעודדת קבלת משכנתאות, והיא אחד הגורמים שמתדלקים את מחירי הדיור, שעלו בשנה האחרונה ב־4%. בהודעות הריבית האחרונות כמעט אין התייחסות למחירי הדיור, המהווים את אחד הגורמים העיקריים ליוקר המחיה. במקום לדפוק על השולחן ולדרוש את שינוי המצב, הנגיד שותק. בעצם להפך: הוא ינקוט צעדים נוספים שיתמכו במקבלי המשכנתאות ויאיצו את התחרות בשוק.
ריבית אפסית מאותתת למשקיעי הבורסה שכדאי להמשיך לתדלק את הבועה המתנפחת בשוק המניות ובשוק איגרות החוב ולהמשיך לקנות. החברות עצמן מבינות את הרמז ומנפיקות מכל הבא ליד. צנרת הרשות לני"ע כבר סתומה מרוב תשקיפי הנפקות.
אלא שפרופ' ירון מוריד פרופיל לא רק בתחום המוניטרי, ונמנע מביקורת גם בתוקף תפקידו כיועץ הכלכלי של הממשלה. כשיש לו ביקורת, היא נשמעת בקול של אדם צרוד שאיבד את קולו. נושאי ביקורת לא חסרים: היעדר תקציב מדינה מאושר, בעיית הגירעון המבני, הזינוק בחוב הציבורי, היעדר תוכניות מסודרות ליציאה מהחל"ת, היעדר תוכנית ממוקדת לטיפול במוקדי האבטלה והיעדר השקעות ארוכות טווח.
לא בטוח שהביקורת נשמעת גם בחדרי חדרים ובפגישות עם נציגי הממשלה. כל עוד נתניהו ושר האוצר לא יספגו ביקורת פומבית שעלולה לפגוע בהם פוליטית, המצב הכלכלי לא יטריד אותם. להפך, הם יטענו שמצבה הכלכלי של ישראל הוא מבין הטובים בעולם.
3. לא עושים חשבון
החלפת משרד רואי חשבון בישראל אינה עניין של מה בכך. רשויות הפיקוח תמיד יגלו עניין בסיבה להחלפה. כשמדובר במשרד הגדול בישראל, הדבר מטריד שבעתיים.
רואי החשבון המבקרים ספרי חברה ציבורית מכירים לפרטי פרטים את מצבה לאשורו, ומודעים היטב גם לפרטים סמויים מן העין הציבורית. לכן צריכה להיות סיבה דרמטית להחלפה, וכל מהלך כזה זוכה לסיקור נרחב בתקשורת. לפני כשנתיים, כשהוחלט בבנק לאומי להחליף את משרד ארנסט אנד יאנג (E&Y) בדלויט ולהותיר את סומך־חייקין, המהלך סוקר בהרחבה. זה קרה גם כשקבוצת מליסרון החליטה להחליף את רואי החשבון שלה ולמנות את דלויט.
הסיפור הלוהט של השבוע הוא החלטתו של יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, להחליף את משרד E&Y ולמנות במקומו את דלויט. אין בעיה עם בחירת המחליף - מדובר במשרד מקצועי המנוהל בהצלחה על ידי אילן בירנפלד, שעל פי עדות לקוחותיו הוא משרת אותם היטב; הבעיה, ומדובר בבעיה רצינית, נוגעת למניע שהביא להחלטת ההדחה, שהודעה לקונית עליה נמסרה לבורסה ערב יום העצמאות בתקווה שלא תזכה לחשיפה ציבורית. לפי לשון ההודעה, אסיפת בעלי מניות שתכונס ב־5 במאי תתבקש לאשר את ההחלפה.
תשובה החליט לסגור חשבון עם E&Y ולא לחדש את כהונתו כמבקר של ספרי קבוצת דלק מסיבה פשוטה: מנהלי פירמת רואי החשבון סירבו להשמיט מדוחות דלק את הערת "העסק החי", המעמידה בספק את המשך קיומה. רואי החשבון התקשו להתעלם מהנתונים האובייקטיביים הבעייתיים, והחליטו שלא להוריד את ההערה.
ההחלטה של מנהלי E&Y שלא להוריד את הערת "העסק החי" היא לא רק אמיצה, אלא גם רציונלית. היא אמיצה משום שמשרד רואי החשבון יאבד הכנסות שנתיות של 1.7 מיליון שקל ששולמו לו על ידי דלק. היא רציונלית מכיוון שאם דלק תחדל להתקיים, בעלי המניות עלולים לתבוע אותם בעילה של רשלנות מקצועית על כך שמיהרו להוריד את הערת העסק חי.
כשבדקתי את הסיבה להחלפה, הוסבר לי שהיא נובעת מעזיבת רונן בראל, המנהל הדומיננטי של הפירמה. בנוסף נאמר כי ההחלפה נעשתה בסיום השנה, ולכן קל יותר להתחיל עבודה עם משרד חדש. הסבר נוסף היה שתמיר פוליקר, סמנכ"ל הכספים החדש, עבד ברוב הקריירה שלו עם דלויט ויהיה לו קל יותר בתפקיד.
מבחינתי, כל ההסברים האלה הם תירוצים ותו לא. מי שקובע את זהות רואה החשבון הוא אך ורק יצחק תשובה, ולא שום גורם אחר. E&Y הוחלפה כי התעקשה על האמת המקצועית שלה, ונענשה לאחר שלא נענתה לדרישתו להסיר מהחברה את הערת "העסק החי".
עוד נמסר לי מקבוצת דלק: "אנו מודים לפירמת E&Y, לרונן בראל וליוסי חביב (השותף שטיפל בתיק דלק - י"ש) על 22 שנים של פעילות משותפת ופורייה ועל תרומתם להצלחת הקבוצה. אנו ממשיכים לעבוד עם E&Y בתאגידים קשורים של הקבוצה".
4. קידוח רציונלי
יגאל לנדאו נמצא עשרות שנים בעולם העסקים. לאחר שלא ליקק דבש בהשקעה בבנק אגוד (שנמכר למזרחי טפחות) הוא רווה נחת דווקא מההשקעה המוצלחת בחברת רציו, המחזיקה ב־15% מהקידוח הימי "לווייתן".
"החזון של 'לווייתן' קרם עור וגידים. אני מסכם את התוצאות של השנה הראשונה לפעילות בשביעות רצון רבה. למרות כל המורכבות, אנחנו מייצאים גז למצרים, לירדן וגם לשוק הישראלי, וזה מתקתק ועובד. אנחנו מגיעים ל־98% זמן ניצולת בהפקה", אומר לנדאו, המשמש גם כמנכ"ל רציו.
"הכפלנו ברבעון הראשון של 2021 את התפוקה בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2020, והיקף מכירות הגז יעמוד השנה על 10BCM. השלמנו מימון מחדש בהיקף כ־600 מיליון דולר. תזרים המזומנים מצוין, ובקופה מזומנים מעל ל־140 מיליון דולר. בעשר השנים הקרובות יתרות הנזילות שלנו יסתכמו ב־1.6 מיליארד דולר. את הדיווידנד נתחיל לחלק אחרי שיסתיים פיתוח השלבים הנוספים בקידוח, ונסיים עם החובות".
"בנוסף, אנחנו שותפים עם פארו הבריטית בפעילות הפיתוח בבלוק A ו־C, דרומית ל'לווייתן'. אנחנו מתכננים את הרחבת קידוח 'לווייתן' כשזה יתאים מבחינת החזר החובות. את העמקת הקידוח לשכבות הנפט נשאיר לשברון. אנחנו מדברים על הגדלת כמויות ההפקה בשלוש דרכים: שימוש באונייה צפה שתהפוך את הגז לנוזלי (בטכנולוגיית LNG) בהשקעה של 1.5־2 מיליארד דולר, שימוש במתקני הנזלת הגז במצרים ויצוא גז לאירופה עם השלמת הקמת צינור הגז לאירופה".
התרעות פיקוד העורף